בס"ד                                                                                                      
הַכָּרַת הַטּוֹב/דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

(השבת קראנו בהפטרה את מעשה הנסים שאלישע עשה
מקרה זה מתקשר לפרשת "וירא" לאברהם ושרה לפני הולדת יצחק שקראנו השבת)

אֱלִישָׁע הַנָּבִיא,

כַּאֲשֶׁר בִּקֵּר בְּשׁוֹנֶם.

אֵצֶל "אִשָּׁה גְּדוֹלָה" הוּא סָעַד,

כִּשְׁלִיחַ הַשֵּׁם.

לְיָמִים הָאִשָּׁה.....

בַּעֲלִיַּת הַגַּג לַנָּבִיא הִקְצְתָה.

חֶדֶר, מִטָּה, כִּסֵּא וּמְנוֹרָה,

 לִתְפִלָּה וְלִמְנוּחָה.

הַנָּבִיא בִּקֵּשׁ לִגְמֹל,

עַל הַכְנָסַת אוֹרְחִים נְדִיבָה.

לְאַחַר שֶׁסֵּרְבָה  גְחָזִי אָמַר,

"בַּעֲלָהּ זָקֶן וְיֶלֶד אֵין לָהּ".

הַנָּבִיא קָרָא לָאִשָּׁה ,

וּבְפִיו בַּשּׁוּרָה.

אַתְּ חוֹבֶקֶת בֵּן..

"לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה",

"אַל תְּכַזֵּב בְּשִׁפְחָתְךָ",

לְנָבִיא כָּךְ עָנְתָה.

אוּלָם יֵשׁ מֵאַיִן,

הַנְּבוּאָה הִתְמַמְּשָׁה.

עָבַר זְמַן מַה,

הַבֵּן עִם אָבִיו עָבַד בַּשָּׂדֶה.

פִּתְאוֹם חָשׁ בָּרַע,

אֶת נִשְׁמָתוֹ הֶחְזִיר לַבּוֹרֵא.

הָאִשָּׁה רָצָה לַכַּרְמֶל

וּמֵאֱלִישָׁע דָּרְשָׁה.

שֶׁיָּסוּר לְשׁוֹנֶם,

לִרְאוֹת מַה קָּרָה.

הַנָּבִיא רָאָה אֶת הַיֶּלֶד,

שֶׁבְּמִטָּתוֹ שָׁכַב.

גָּהַר עָלָיו עַד "שֶׁזּוֹרֵר",

וְנִשְׁמָתוֹ שָׁבָה אֶלַיו.

מַעֲשֵׂה נִסִּים מְרַגֵּשׁ,

מַעֲשֵׂה פְּלָאִים מַפְעִים.

הַכָּרַת הַטּוֹב נֶעֶשְׂתָה,

עַל יְדֵי אִישׁ הָאֱלֹהִים.

שַׁבוֹע טוֹב!!!!!!