מועדון הממות"א

ועתה לאחר זמן רב של עיכבון שוב נשוב אל עובד קרוואני שיהיה בריא שבימים אלה עדיין גר אצל ההורים שלו בקרית עקרון וחושב על שרית המרוקאית שהיא גרושה פלוס ילד אחד וגרה אצל ההורים שלה והוא עדיין רווק ועושה שטויות. אבל עדיין מת על זמרים בני העדה התימנית עד שהוא מאמין בבדיחה שאומרת: "למה לתימנים אין קהל? כי כולם שרים על הבמה..." (איפה הצחוקים..) ואביו יפת ואמו סעידה הבאים בימים מתעצבים אל ליבם כי אין בנם בא בברית הנישואין ושאר בני ביתם דווקא כן.

והנה אנו שוב בשנות השמונים העליזות, ליתר דיוק בשנת 1981 ועובד קווראני נער עול ימים ועליז ועדיין שרית המרוקאית רווקה פותה ועושה ספונג'ה במרפסת הנמוכה של הבית שלה שמה ליד הרחוב של בתי הכנסת ושומעת מוזיקה של בוני אם, פט שופ בויס ומייקל ג'קסון כמו האחים שלה  וגם אוהבת את עופרה חזה ושונאת את יפית השכנה הפרסית ממול כי היא שומעת ירדנה ארזי ומתי שהיא שמה ירדנה ארזי היא מתחרפנת עליה

ועובד היה עובר שמה בדרך לבית כנסת ואחר כך הולך לגן הציבורי כדי להחליף דחקות עם רחמים החבר שלו, וככה בנקודת התפר שבין הבתי כנסת לגן הציבורי היה גם מקלט ציבורי נטוש ובו ג'יפא רדיואקטיבית שנשמרה שם עוד מששת ימי בראשית, אלא שבראשית היה בראשית ופה ג'יפא ושית.

ונכנס שמה עובד קרוואני פעם אחת אחרי שנסתכסך עם הגבאי מר עובדיה קורח שלא נתן לו עלייה למפטיר והלך שמה וניסה לרדת במדרגות וראה שם ג'יפא שחור משחור ואדמת זיבורית מכסה את המקלט ועכברים מקפצצים שמה וחתול בורח מהם מרוב פחד, אבל עובד נבהל רק לרגע כי מיד הרכיב על עצמו את העיגולדים של החזון ואמר לעצמו:

"יא בא ייה, המקלט הלזה יכול להיות מועדון ריקודים, אני והחבר'ה הולכים כל הזמן למחולות תימן ברחוב המסגר בתל אביב והנה אפשר להעביר את המחולות לכאן"

והנה שיהיה בריא נקט ביוזמה ולא ביקש תבין ותקילין ולא כלום ולקח איתו את החבר שלו, את רחמים נגר ויחד הביאו צבע ומטאטאים ובמשך כמה ימים לא משו מן המקום עד שהיה פשוט ג'דיד וצבוע לבן כמו הר חרמון בחורף וגם הביאו את מנחם החשמלאי הפולני, זה שהיה לו חנות ליד רחוב הרצל והיה לו מספר על היד מהשואה. ועשה להם את כל החשמלאותיקה עבור סכום קטן מן הקטנים. והנה הכול היה בסדר ועובד ורחמים שמחו אל לבם ושמו מנעול מפחיד על הדלת של המתכת  של המקלט וגם דאגו לתלות שלט קרטון "מועדון מחול וריקוד תימני אסלי" יענתו ממות"א כמו בשיר של ההוא מתי כספי "ויראו אותם כולם הנמר והממותא הגמל והשיבוטה וגם ההיפופוטם פתח לרגע את הצוהר" אבל בניגוד לתיבת נוח המרחום לא היה כאן לא תיבה ולא מבול ואפילו לא גמל קטן ולא נמר ולא צוהר, מקסימום משפחת מהצרי שגרה בשעריים והממותא הקרובה ביותר מתה בעידן המבול ואפילו לא נהנו מהעצמות שלה שבטח היו שמים במרק התימני האסלי הפרהיסטורי של האדם הקדמון המרחום.

ועובד ורחמים ישבו ככה בפתח של המקלט ישיבה מזרחית ונתייעצו ביניהם את מי להביא. ואת מי יביאו כאורח כבוד לפתיחת הממות"א?

ועובד ישר רצה את משה גיאת ורחמים היה בעד אהובה עוזרי שתהיה בריאה אבל שניהם היו בעד ההוא זוהר עורקבי הלא הוא זוהר ארגוב שגר לא רחוק בשיכון המזרח ומכיר את הסבא של רחמים כי הוא היה המורי שלו ואולי אפשר לעשות מחיר טוב.

אבל היו כאלה שלא היו מבסוטים, ועד שהמקלט היה עומד נטוש במצב אללה יסתור זה היה בסדר. הנה איתן ושי שני האחים של שרית המרוקאית לא שבעו נחת מהפתיחה של המועדון של הממותא, הם בכלל פנטזו על זה שיום אחד, שמה בקצה המסדרון של ההיסטוריה הם יקימו שמה מועדון ריקודים בנוסח האייטיז, יענת'ו פט שופ בויס, בוני אם, מייקל ג'קסון וכולי. ולא שבעו נחת מזה שהנה התימנים שאוהבים בידורים ושעשועים אסליים יגנבו להם את המקלט מתחת לאף וישמיעו פול ווליום של תימנים, מה זה, לא מספיק השכנה יפית ששומעת ירדנה ארזי???. ולכן זממו מזימה מרושעת הכיצד זה לקלקל להם את המועדון של הממותא.

ובכל זאת, רחמים ועובד לא ידעו מכל זה ואיך ידעו? האם הם כאלדד ומידד אשר נתנבאו באוהל? האם הם כיחזקאל בן בוזי? כישעיהו בן אמוץ? כדן בן אמוץ?

והתקשרו לאמרגן ראובני וסידרו את זוהר ארגוב ליום שלישי פעמיים כי טוב ותלו הזמנות שהמחיר של ההופעה הוא עשרה שקלים ישנים וכולל גם ג'עלה והזמינו את כל העולם ואחותו הצולעת וגם את עזרי ויחיא קונקורדנציה הזמינו וגם את כל שכונת שעריים והבטיחו הסעה במיניבוס של אבא של רחמים. והנה הגיע הערב הלזה ושני האחים של שרית גלגלו בחשאי, לא צינגלה, כי אם צינור של מכבי האש מנקודת המים הקרובה ותכננו לפוצץ את הערב על ידי שפריצה של מים שתטביע את הממותה במי מבול חדש. אך הנה בעוד שני המרשועים מגלגלים את הצינור מי מופיע מולם? יפת אבא של עובד עם הכובע ברט שלו ולמרות שהיה תמים למדי הריח שמשהו כאן מסריח כמו גרעפס של צנון ועמד מולם ואמר:

"מה אתם עושים כאן בני עוולה?"

"אנחנו רק מגלגלים צינור" אמרו השניים פה אחד

"ג'לג'לו ראסקום יא כופרים, יא משומדים, וואחיאת אללה, אני קורא לדוד של סעידה שהוא שוטר והוא יראה לכם מה זה. לחרב ככה את המועדון שבנה הבן שלי? אתם התאמצתם בשביל זה? ואתם תתנצלו מולו מיד"

"למה מי אתה יא זקן" התחצף שי.

ובדיוק זלגו לשמה האנשים שהגיעו מן ההסעה משכונת שעריים וגם החבר'ה של עובד מכל רחבי קריית עקרון ועמדו וסובבו את שי ואיתן וראו את המבט של יפת שלא היה מבט בריא, והשניים המרשועים עזבו ככה את הצינור והלכו להם לא לפני שנשבעו שיבואו ויתנצלו.

וזוהר ארגוב הגיע ככה עם חליפה על הכיפק ואחרי שלקח שחתה מסיגריה טיים דפק שם הופעה שיהיה בריא וממש שר את כל הרפרטואר שלו שהיה עד שנת 1981 , כלומר מהשיר "אלינור" וצפונה וגם שר כמה שירים תימניים כמו "אשאל אלוהיי" ו"אהבת רעיה רצוני" ו"איומה בהר המור" ונשאר גם לחפלה אפטר פארטי וכולם הצטלמו איתו שמה במקלט  אחד אחד ואחרי זה באופן מפתיע באו גם האחים של שרית המרוקאית יחד איתה בכבודה ובעצמה (היא סיימה לשטוף את המרפסת) ואחרי שהם ביקשו סליחה היא הגישה לזוהר ארגוב פרח אדום שקטפה אצלה בגינה ואמרה לו:

"זוהר, קח, זה פרח מהגן שלי, בשבילך"

"הפרח בגני" אמר זוהר ככה חצי מסטול והוסיף "אשכרה רעיון לשיר משהו משהו, אני אשאל את אביהו מדינה אם הוא יוכל לעשות לי על זה שיר"