שירים

והייתי

חדוות היותי פונה כלפי שמיים

שהיו בהירים, ועננים לבנים הרהיבו עוז

ועיטרו בגדיי. רוח נשבה בתוכי

ולא ידעתי מקום הימצאה.

אספתי שאריות של עצמי

ונסעתי הלאה למקום התקוות

הגדולות. אשליות מתוקות התנפצו

בי והייתי ריקה כקופסא.

אחר כך באו מהמורות הנפש 

בזו אחר זו דרשו שלהן וחדו

לי חידות קיום בלתי מפוענחות.


תגובות

אביה / לאסוף שאריות של עצמך - / 26/11/2016 16:03
גלי צבי-ויס / אספתי שאריות של עצמי / 26/11/2016 17:09
גליה אזולאי / אשליות מתוקות התנפצו � / 26/11/2016 21:40
דויד סמוכה / חידת קיום בלתי מפוחנע� / 27/11/2016 12:33
נורית ליברמן / אספתי שאריות של עצמי / 27/11/2016 19:04