יצירות אחרונות
הָאַהֲבוֹת שֶׁלָּנוּ (1 תגובות)
רבקה ירון /שירים -23/11/2024 12:31
שִׁיר לְעָמִית (1 תגובות)
הַחֲבֵרָה שֶׁל גֵ'נִי /שירים -23/11/2024 10:18
כוחו של חיבוק (3 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -23/11/2024 09:50
מאתמול / לאמי ז"ל (7 תגובות)
דני זכריה /שירים -23/11/2024 06:35
זֶה כִּמְעַט סוֹפָנִי לָגַעַת בְּחֲבַצֶּלֶת (3 תגובות)
יעקב ארדיטי /שירים -23/11/2024 02:53
חִיּוּכִים בִּצְבָעִים - חֲמִשָּׁה קְצָרִים (8 תגובות)
אביה /שירים -22/11/2024 21:10
את וציפרים (6 תגובות)
יצחק אור /שירים -22/11/2024 16:12
אַבְרָהָם אֲבִי הָאֻמָּה/ מאת: אהובה קליין (c) (5 תגובות)
אהובה קליין /שירים -22/11/2024 15:57
שירים
האם מילה מחייה או מילה ממיתה - לבמת הדיון של גליההאם מילה מחייה או מילה ממיתה עמדה על מעקה הגג הרחוב נמתח מתחתיה קולותיו קראו לה, רחוק למטה ראתה עינים נעוצות בה אומרות מילים שלא הכירה. ועדיין - מילים שלא אמרה רודפות אותה כל הזמן אם רק הייתה אומרת אותן אולי הכל היה אחרת. הוא מיגנט אותה במילים רַדָה מילים והגיש לה מתיקותן אָרָה אותן כמו תאנים בשלות והגיש לה עסיסן והיא כמו דבורה נמשכה אליהן והתענגה. אחר כך החל לתת לה מילים קוצניות כמו קוציו של ברקן והיא שתקה, ידעה כי בפוסטים שכתב עליה המילים נוטפות ארס אבל חשבה שמוגנת היא לא אמרה דבר. לא התרחקה נתנה להן להנעץ בעורה ובשרה נעשה חידודין חידודין. מילותיו הצפעוניות הסתובבו ברשת חברים שפעם היו קרובים התרחקו, הצביעו עליה באצבע אנשים הפנו מבטם אחריה כשעברה ברחוב, ועדיין שתקה. המילים פצעו אותה הכאב היה גדול ובלתי נסבל ולא יכולה הייתה לשאת עד שהחליטה להשתיק את המילים בקפיצה... "לדומיה אין צלם אדיר קולה כנפץ רעמים."* *אברהם חלפי תגובות
גלי צבי-ויס
/
מילים
/
27/11/2016 19:45
נורית ליברמן
/
מקריאה במאמר מסויים נ�
/
27/11/2016 20:16
גלי צבי-ויס
/
גם אני אעדיף להשתמש רק במילים טובות. כמו: את נהדרת
/
28/11/2016 07:00
נורית ליברמן
/
קצת הגזמת - לא באהבה כמ
/
28/11/2016 07:41
בשן
/
מילים אכן יכולות להרוג,ראי את רבין.החיים והמות ביד הלשון.
/
27/11/2016 19:58
נורית ליברמן
/
צודק לגמרי, החיים והמו
/
28/11/2016 07:37
גליה אזולאי
/
נורית יקרה, בקוראי שיר
/
27/11/2016 20:52
נורית ליברמן
/
המון תודה על דבריך גלי
/
28/11/2016 07:39
יום טוב צבי
/
מילים שלא הכירה
/
28/11/2016 06:25
נורית ליברמן
/
המון תודה יום טוב ידיד
/
28/11/2016 07:40
אביה
/
נורית - נפעמת מעוצמת המילים - איזו כתיבה נפלאה ונהדרת לך
/
28/11/2016 08:30
נורית ליברמן
/
המון תודה אביה יקרה, �
/
28/11/2016 14:50
לילי א.
/
כמה רגישות יש במילה ! ואת, נוריתי יודעת להביע אותה נפלא !
/
28/11/2016 11:04
נורית ליברמן
/
המון המון תודה לילי יק
/
28/11/2016 14:51
אילנה בר שלום
/
האם המילה מחיה או ממיתה?
/
28/11/2016 11:34
נורית ליברמן
/
המון תודה אילנה יקרה.
/
28/11/2016 14:52
מרים מעטו
/
~love~
/
28/11/2016 12:07
נורית ליברמן
/
תודה מרים יקרה, את צוד�
/
28/11/2016 14:55
viki.s
/
אכן מילים פוצעות את הנשמה וכל מילה אשר נזרקת לא ניתן להשיבה חדות הן כתער ואף הורגות את נפשו של האדם גם כשהוא חי
/
28/11/2016 12:46
נורית ליברמן
/
את כל כך צודקת ויקי יק�
/
28/11/2016 14:58
גדי רוט
/
שלום לך נורית יקירתי יפה הוא שירך אהבתי האמת למילה יש הרבה דברים ~love~
/
28/11/2016 13:43
נורית ליברמן
/
המון תודה גדי יקר, אהב�
/
28/11/2016 14:59
אילה בכור
/
עצוב אבל יש בזה אמת כי מילים יכולות לחדור ולהכאיב מאד
/
28/11/2016 15:41
נורית ליברמן
/
תודה אילה יקרה.
/
28/11/2016 21:05
יקיר (יקי) דסא©
/
אויי עצוב וכואב השיר החזק הזה. יש בו תהליך שמביא להתאבדות, הסיבות וההחלטה הנואשת. עצוב חברה יקרה ~love~
/
28/11/2016 17:37
נורית ליברמן
/
המון המון תודה חבר יקר
/
28/11/2016 20:43
דויד סמוכה
/
אחותי החיים והמוות בי�
/
29/11/2016 05:26
נורית ליברמן
/
אכן בדיוק כך, החיים וה�
/
29/11/2016 06:23
התחברותתגובתך נשמרה |