עֶצְבוֹנוֹ שֶׁל גַּעֲגוּעַ

לְעִתִּים חָשָׁה שֶׁ -

הַתַּת מוּדָע שֶׁלִּי

מְתַעְתֵּעַ בִּי

הוּא מַסְתִּיר תְּשׁוּקָה

הַמְּבַקֶּשֶׁת לְהִתְפָּרֵץ.

גַּם אִם אֲנִי מְשַׁדֶּרֶת חֹזֶק

הַלֵּב מַסְבִּיר

כַּמָּה הוּא פָּגִיעַ וְרָגִישׁ

מַשְׁקִיט כְּאֵבַי

מְבַקֵּשׁ לִשְׁמֹעַ קוֹלוֹת עִנּוּגִים

דִּמְעוֹתָי מַצְמִיחוֹת מִדֵּי פַּעַם

אַשְׁלָיָת אַהֲבָה חֲדָשָׁה

הַנֶאֶרֶגֶת בְּחוּטֵי כְּזָבֶיהָ

נַפְשִׁי זַכָּה וּשְׁלֵמָה

מְנַסָּה לִצְעֹד בִּשְׂדוֹת זָהָב

וּמַמְשִׁיכָה לְפַיֵּס

עֶצְבוֹנוֹ שֶׁל גַּעֲגוּעַ.

24.9.16

~

הַמַּאֲבָק הַזֶּה בְּמוּדָע, בַּתַּת מוּדָע, מָה שֶׁנִּרְאָה לָעַיִן זֶה חֹסֶן

אֲבָל יֶשְׁנָהּ הָאֱמֶת הָרַכָּה, זוֹ הַטְּמוּנָה בַּלֵּב הַתַּת מוּדָע הֲרֵי אֵינוֹ יָדוּעַ
הוּא רַק לִפְעָמִים מְשַׁדֵּר לָנוּ שְׁדָּרִים, בְּלִי לְהָבִין הֵם נִקְלָטִים
אַכְזָבוֹת רַבּוֹת מִתְנַפְּצוֹת עַל חוֹף הַמְּצִיאוּת כְּמוֹ הַגַּלִּים עַל הַסְּלָעִים בַּחוֹף,

פּוֹצְעוֹת אֶת הַלֵּב וּמוֹתִירוֹת אוֹתוֹ חֲבוּל.
יוֹדַעַת שֶׁהַבְּחִירָה בְּיָדִי, לְהַשְׁקִיט אֶת הַקּוֹלוֹת הַלָּלוּ, לִבְחֹר בְּפִיּוּס, בְּרֹגַע,

גַּם כְּשֶׁמִּתְחוֹלֵל מַאֲבָק בֵּין הַמּוּדָע לְלֹא מוּדָע שֶׁבִּי

הַלֵּב מְשַׁדֵּר אֶת רְגִישׁוּתוֹ וַאֲנִי חֲזָקָה מֵהָרוּחַ
מָה שֶׁבֶּאֱמֶת קַיָּם זֶה הַגַּעֲגוּעַ וְהוּא הֲכִי אֲמִתִּי שֶׁיֵּשׁ
כָּל שֶׁנּוֹתַר לִי לָשֶׁבֶת מוּל הַיָּם שֶׁלִּי וּ...לְהַרְהֵר 
תַּשְׁלִיךְ - כְּבָר עָשִׂיתִי
שָׁנָה נִפְלָאָה וְנֶהְדֶּרֶת לְכֻלָּם
~