הפחד

מלקטת צחוקים זרים לדשן עצמך בימים של פחד ומייחלת שלא יגמרו הצלילים. תודה רבה לך עליזה היקרה, שבת טובה ומיטיבה.

תודה עליזה יקרה על השיר מתאר מצב של פחד המשתלט בימים אלה עליך ובעצם על כל אחד מאיתנו. הפחד מתואר כ"מגפה" המתפשטת מאדם לאדם, בדומה לרעד העובר מעלה לעלה. התמונה הזו מעצימה את תחושת האיום והבלתי נשלטות של הפחד.

ולמרות הכל את לא מרימה ידים , לא עוזבת לקצה העולם רק מלקטת צחוקים כדי להרגיע את הנשמה. מקסים עליזה יקרה.

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

נהדר הכתוב עליזה יקרה שבתשלום

מלחמה קטנה עם עצמי,

לא אורזת מזוודה

לקצה העולם,

מלקטת צחוקים זרים,

לדשן בם עצמי.

תודה על יופיין של המילים

את נוסעת עתה, רק למקום קרוב יחסית ללקט צחוקים זרים ולהיטען מחדש בטוב. ימים של חשש ופחד, אי בהירות. 

כן, כי אם לא יהא שריון הגנה על עורנו- אנא אנו באים.

את כותבת ובצדק על ימים של פחד- ימים שאינם קלים לאיש.

 כתיבתך- כדרכך בקודש- היא לעילא ולעילא.

אני מאמינה שניתן לנוס מעולם הפחד ולהתחבר יותר

 לתחומים בהם אנו חשים שמחה ורגיעה.

כגון: לפתוח אפילו באקראי את ספר תהלים ובאופן ניסי תגלי שהספר נפתח דווקא  בפסוקים- המעודדים אותך ומחזקים את רוחך.

מברכת אותך ואת כל יקירייך:

 בשנה טובה ומתוקה.

 תכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה.

 באהבה רבה

 רבה

 אהובה

אהובה ויקרה

*************

הפחד מחלחל

נשענת על תקווה

ימים מעורפלים

מבולבלים

וחסרי פשר.

כולי תקווה ואמונה

שאת הימים הנוראים הללו,

יחליפו ימים יפים ובטוחים יותר

שמה מבטחי באל !!!

תהילים !!!

כל היום קוראת, משננת,

מבקשת, מתחננת ...

הכול בידי בורא

אין עוד מלבדו.

אשרי המאמין !!!

מברכת לחג שמח ושקט

לשנה טובה ומתוקה,

לניסים ונפלאות,

לתשועות ולא למלחמות.

שלמי תודות למשובך הנפלא 

מעריכה את מילותיך ואהדתך לי

בהערכה רבה

ובאהבה אינסופית

שלך

עליזה.

את פשוט נפלאה  ומדהימה! [בלי עין הרע]

כתיבתך כה מיוחדת- כישרון מתנת אלוקים ואשר לדאגה.

זה בהחלט דבר מובן במצב מיוחד - מלחמה רב זירתית.

 בשבת קראנו בבית הכנסת את דברי יואל הנביא[בהפטרה] - המעודדים והמרגיעים מאד:

 "תִּקְעוּ שׁוֹפָר, בְּצִיּוֹן; קַדְּשׁוּ-צוֹם, קִרְאוּ עֲצָרָה.  אִסְפוּ-עָם קַדְּשׁוּ קָהָל, קִבְצוּ זְקֵנִים--אִסְפוּ עוֹלָלִים, וְיֹנְקֵי שָׁדָיִם:  יֵצֵא חָתָן מֵחֶדְרוֹ, וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ.  בֵּין הָאוּלָם, וְלַמִּזְבֵּחַ, יִבְכּוּ הַכֹּהֲנִים, מְשָׁרְתֵי יְהוָה; וְיֹאמְרוּ חוּסָה יְהוָה עַל-עַמֶּךָ, וְאַל-תִּתֵּן נַחֲלָתְךָ לְחֶרְפָּה לִמְשָׁל-בָּם גּוֹיִם--לָמָּה יֹאמְרוּ בָעַמִּים, אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם.   וַיְקַנֵּא יְהוָה, לְאַרְצוֹ; וַיַּחְמֹל, עַל-עַמּוֹ.  וַיַּעַן יְהוָה וַיֹּאמֶר לְעַמּוֹ, הִנְנִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֶת-הַדָּגָן וְהַתִּירוֹשׁ וְהַיִּצְהָר, וּשְׂבַעְתֶּם, אֹתוֹ; וְלֹא-אֶתֵּן אֶתְכֶם עוֹד חֶרְפָּה, בַּגּוֹיִם.  וְאֶת-הַצְּפוֹנִי אַרְחִיק מֵעֲלֵיכֶם, וְהִדַּחְתִּיו אֶל-אֶרֶץ צִיָּה וּשְׁמָמָה--אֶת-פָּנָיו אֶל-הַיָּם הַקַּדְמֹנִי, וְסֹפוֹ אֶל-הַיָּם הָאַחֲרוֹן; וְעָלָה בָאְשׁוֹ, וְתַעַל צַחֲנָתוֹ--כִּי הִגְדִּיל, לַעֲשׂוֹת.   אַל-תִּירְאִי, אֲדָמָה; גִּילִי וּשְׂמָחִי, כִּי-הִגְדִּיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת".

 [יואל פרק ב', ט"ו- כ"ו]

 גמר חתימה טובה ובשורות טובות.

 לך ולכל יקירייך.

באהבה רבה, רבה

 אהובה