המיתולוגיה התימנית - שימי תבורי

עובד מקרית עקרון היה כידוע אוהב ואוהד את הזמרים מהזרם הים תימני. ובחדר שלו שהיה מתחת המדרגות שהובילו לבית של נפנף העירקי, ככה באלכסון, היו תלויים פוסטרים של הידוענים הללו ואחד מהם היה שימי תבורי, הלא הוא שמשון טווילי יליד נס ציונה שהיה נשוי אולי לחמש נשים ואחת מהם אמריקנית וממנה נולד לו בן שיכנאזי בלונדיני וחיוור כשבדי ועבד ככה עם אביהו מדינה וגם עם עוזי חיטמן.

ובכל אופן נעזוב את הבן השבדי, אה, סליחה, האמריקאני ונלך אחורה לשנת 78 ועובד שיהיה בריא היה בן שתים עשרה, ממש שנה אחת לפני הבר מצווה שלו והיה שומע בלי סוף את השיר של תבורי על שחורה אני ונאווה והיה אומר לעצמו: אמנם אני כהה שהשם ישמור אבל לא כשושנה בין החוחים, ואולי שרית המרוקאית היפה עם הבגדים המחשופים היא שושנה בין החוחים, כלומר בין האחים שלה, למה אם מישהו יתעסק איתה היא מיד תצרח כמו אזעקה, כמו סירנה של המשטרה והם יבואו להגן עליה. אבל מצד שני היא בהירה כמו חלב של תנובה, אז השיר לא מתאים לה בכלל. ובכל אופן הגיע פסטיבל הזמר והפזמון בסגנון עדות המזרח של שנת 1978 שהיה אמור להתקיים בחיפה ועובד היה מת ללכת לפסטיבל הזה שבשנים עברו היה רואה אותו בחנוכה מתוך הטלוויזיה ומאוד חשק לראות אותו וגם להצביע ולהשפיע עבור שימי תבורי, בגלל ששמע אותו בשידורי קול ישראל מהרדיו העץ שהחזיקו ההורים שלו  ושמע אותו ככה אומר למראיין שהוא בעזרת השם ישיר שם שיר שייתן מכה לכל הפסטיבל ובעזרת השם יקח את כל הקופה. ומה לעשות, אין לעובד הרבה כסף לעלות לאודיטריום רוטשילד בחיפה.

והוא נדבר ככה עם החבר שלו רחמים נגר שיהיה בריא ושהיו לו רעיונות בלי עין הרע, רעיונות כמו לימונים בחצר של גיברת גרינוולד האשכנזיה, לא, בעצם רעיונות כמו גרגירי הג'עלה של יום שישי בערב. וההוא גברא שהיה גם אחלה גבר אמר לו שאולי כדאי שיתאספו ככה עשרים חבריא מן השכונה וכל אחד ישלם משהו כמו כמה לירות וישכרו טיולית לחיפה וככה גם יוכלו להשפיע ולעודד את שימי תבורי.

"ומה יהיה אם יש אצלנו בשכונה מעריצים של השרעבים?" אמר והתכוון לבועז שרעבי והאחים שלו שפתחו להקה

"אל תדאג, רק תגיד שימי תבורי וחצי מרחוב מרבד הקסמים יעמוד על הרגליים בשבילו, מי מכיר בכלל את בועז שרעבי, ההוא משתכנז, מכר כמה עיתונים שמה בנויורק וכבר חושב שהוא זמר על" השיב

ובקיצורו של דבר באמת עשו הרשמה ככה בבית כנסת בין הנוער של רחוב מרבד הקסמים ללכת לחיפה יענת'ו "קומו ונעלה חיפה" ורשמו עשרים חבר'ה לטיולית וביניהם גם את האחים תנעמי ואת האחים ג'רופי שהיו עשרה ואת משפחת עוקאשי ובקיצור יצא על הכיפק ורכשו כרטיסים מראש והכל היה סבבה של שוקולד בטעם אגוזים.

אבל מה שהם לא ידעו זה ששי ואיתן האחים של שרית המרוקאית ששוטפת את המרפסת בבית בכל שישי, היו אוהדים שרופים של בועז שרעבי בגלל שר באינגלית וגם שר את השיר על ההיא פמלה החתיכה  וגם שר את "חייך וחיי" והם שמעו שמתארגנת הסעה של רחוב מרבד הקסמים לבניני האומה על מנת להשתתף בפסטיבל הזמר בסגנון עדות המזרח ושבועז שרעבי ישיר שמה ולכן גם הם עשו מעשה ולקחו את כל החברים שלהם מרחובות ואת משפחת ברנר מקיבוץ גבעת ברנר שאוהבים מוזיקה לועזית וארגנו אותם על משאית קיבוצית שתיסע לחיפה. למרות שהם ידעו שהוא מתעתד לשיר שיר עם תימני, אבל בכל זאת בשביל הפרגון הם יתנו לו ככה נקודות

"ובעיקר להוציא לרחוב מרבד הקסמים את העיניים" צחק איתן.

"ולפרגן לבועז שרעבי בסבבה" הסכים שי.

וככה התקדמו החבריא העליזים ביום ה-30 בדצמבר של חנוכה בחוף של הכרמל. והטיולית של רחוב מרבד הקסמים עצרה בפונדק ליד תחנת דלק כדי שכמה חבריא ילכו לשירותים או שיקנו גלידה שמה ליד המזנון או שסתם יסתכלו על הים.

והנה כולם בסוף עמדו בתור לכניסה של האודיטריום, כולם עם המעיל דובון עם הצ'ופו על הראש ועובד ראה את שי ואיתן עומדים גם הם ונסתכל בהם ככה ולא האמין, אבל לא רצה להתבעס ולא אמר מילה ועשה כאילו הוא לא רואה אותם ומה גם שרחמים נגר לחש לו שלא יתייחס אליהם.

וישבו באולם שהיה מלא מפה אל פה כמו אולם קונצרטים וכיסאות מעץ דיקט כמו של בית הקולנוע. הנה התחילו השירים ושימי תבורי עלה לשיר עם חליפה לבנה ועם מכנסי פדלפון לבנים והכל כאילו הוא משיח בן דוד, רק היה חסר נעליים וגם נעל ונעליים מעור איטלקי וכולם נעמדו ככה במחיאות כפיים ובהתלהבות ובאמת שיהיה בריא דפק הופעה ושר על כינור דוד ביד דוד המלך והמוזיקה הייתה סבבה בתזמורת פילהרמונית שעליה היה אחד שהחזיק מקלות ועשה בהם תנועות כאילו מערבב מרק ובסיום של השיר כל נערי רחוב מרבד הקסמים מחאו כפיים והלהיבו את האולם והמשיכו מחיאות בלי סוף אולי דקה וחצי. והנה באו השרעבים וגם הם שרו ועשו מוזיקה תימנית והחבר'ה של שי ואיתן שתקו והתבעסו ושאלו אותם למה הביאו אותם לעודד את בועז שרעבי כשזה שר בתימנית וגם רקד ואלה מהקיבוץ התכפרו ובאמצע הלכו למזנון לאכול צ'יפס ורוטב עגבניות. ולבסוף כולם הלכו להצביע עבור המועמדים שלהם ועובד ככה עומד ליד החבר'ה שלו ואומר:

"דירבלקום, למרות ששרעבי שר בתימנית, אתם מצביעים רק שימי תבורי"

וככה יצא שבסוף הודיעו על הזוכים ואמרו: מקום שני – שימי תבורי כינור דוד

מקום ראשון – השרעבים – שדי אל מה נורא

ועובד ממש התכפר, כי השיר של תבורי היה סבבה לגמרי, ממש אחלה שיר, גדול שבגדולים והוא הלך ככה עם פרצוף כבוי כמו לפת כבושה שנקראת מחאללה. והלך ולא ידע לאן הוא הולך ונכנס לתוך המסדרון ואז ראה את שימי תבורי ככה בגודל טבעי עומד ומחלק חתימות לחתיכות בנות תשחורת ככה בכיף ועובד נעמד מולו ואמר:

"אתה יודע שארגנתי טיולית מקרית עקרון לכאן בכדי לעודד אותך, עשרים איש מהבית כנסת"

ושימי ככה נפנה מן החתימות ומן החתיכות והעיניים שלו נדלקו בפלשים ואמר: "מה אתה אומר, איזה פרגון" ולחץ לו את היד ושאל מה השם שלו ועובד ענה אבל אחר כך הוסיף:

"להגיד לך את האמת, אני מתבעס שזכית רק מקום שני" אמר "החבר'ה התלהבו מהתימנית של שרעבי, גם אני אוהב דעסה, בל עכשיו אני בבעסה"

"עזוב דעסה, בעסה, יא ראש חסה, אני מפרגן לבועז, שיהיה לו לבריאות, שתדע לך ששירים לא נמדדים אם זכו במקום ראשון או שני או אחרון, אלא כמה זמן הם יהיו באוויר, כמה זמן הם יזכרו"

"אז אתה אומר לי שלא נדאג?" הרים עובד את המבט שלו.

"אל תדאג יא ילד, הכול יהיה טוב, אבל תגיד לי, מאיזה רחוב אתה בקרית עקרון?" שאל הזמר

"אני מרחוב מרבד הקסמים מספר 132"

"יואו יואו, רגע, אתה לא שכן של ברוריה דמארי הדודה שלי כשגרה במעברת עקיר לפני שלושים שנה?"

"כן ברוריה דמארי, היא מוכרת ארטיקים לילדים בקיץ ועושה ביביסיטר לימימה ולגדי תמורת חמש לירות לשעה"

"יאללה, איזה נוסטלגיה, היא הייתה מארחת אותנו בקיץ בקרית עקרון שהייתי זאטוט"

"מה אתה אומר"

"הייתה עושה לנו בריכה בגיגית של פח, ומכינה איתנו צעצועים מקליפות של אגוזים"

והוא סיפר לו כהנה וכהנה והתנצל שעוד רגע הוא צריך לקפוץ למוסטנג שלו לנסוע להופעה.

"נו, ועכשיו חורף ואנחנו צריכים לנסוע בחזרה דרומה, אז היה נעים לפגוש אותך" מלמל עובד

"שמע" אמר תבורי והוציא מכיסו ארנק ממנו מנה כמה ג'ובות של הרצלים וחישב ככה את הסכום שלהם "אני נותן לך מאה לירות פרס על הפרגון, לך קנה לחבר'ה שלך פיתה פלאפל על חשבוני ותגיד למוכר הפלאפל שלא ישכח לשים סחוג וחריף וצ'יפס וסלט והכל ואל תתבעס, לפעמים זה תופס ולפעמים מפספס ותמסור דש לברוריה דמארי שתהיה בריאה וסלאם עלא ביתק"

"רגע" נעמד עובד במקום "זה פנטזיה, שתימני ייתן לי מאני?"

"לא פנטזיה, אני נותן לך החזר הוצאות" אמר הכוכב וצחק.

ולאחר שהשביעו את רעבונם במנה פלאפל ככה יפה שקנו במזנון של אדלה, שמה על הירידה לחוף של הכרמל נתיישבו בטיולית והתחילו לשיר "זה כינור דוד ביד דוד המלך הנוגן את מיתריו, כטוב ליבו ביין לעת ערב מנגן הוא את שיריו"