השבת נכנסת

.     השבת נכנסת.

                            מאת זיגי בר-אור

מחלוני אני רואה שהשבת מתקרבת,

הם חולפים בקבוצות וילדיהם בשרשרת,

ערב יום שישי, סימן שהשבת נכנסת,

תחת זרועם שקית עם קישוט, מוזהבת.

לבטח מונחים בה הטלית וספר תפילה,

בכוח ובחרדת קודש הם מחזיקים בה,

שקית שכל השבוע מונחת לה במגירה,

ומחכה ליום השישי שיבואו וייקחו אותה.

בחוץ הגשם מטפטף בליווי ברק ורעמים,

הגברים בלי המטריה, אך לגמרי מוגנים,

בעזרת השוליים של הכובעים השחורים,

אחריהם עם מטפחות מזדנבות הנשים.

הם לבטח בדרך לבית הכנסת הקרוב,

להתפלל לאלוהים שיהיה להם רק טוב,

ואני מהרהר בליבי בשאלת האין סוף,

האם מבה"כ לאלוהים זה יותר קרוב?

אם אתפלל בעצמי מחלוני כאן בבית

ואבקש מיושב במרומים את עלה הזית,

שישלח ברכות לעמנו ועל יושבי הבית:

"שיהיה שלום, שנזכה לבריאות ושקט

ולפרנסה טובה, מכאן הוא לא ישמע?"

אמן, כן יהיה רצון!