שירים

הכר העירום של מיטתי


הדבקתי שברֵי חיי
ונתתי אותם מקל,
משענת לתקוותי
המזדקנת  
בנדודֵי לילותיי
על הכר העירום של
מיטתי,
וגם הדופק, כמו שומר
נגיעה,
חלף מעל גופי, בחלק
בו הלב עוד מייחל
לחוש.
 
אהבות היו שם,
והיום עטופות הן
בנייר זיכרונות
מצהיב,
ופצע התשוקה
זב,
אך אינו
מגליד. 

תגובות

נורית ליברמן / הלב עוד מייחל לחוש. / 21/12/2016 08:36
בשן / הכר הערום / 21/12/2016 09:38
יצחק אור / מקל לצלקות / 21/12/2016 10:12
מרים מעטו / ~love~ ~love~ / 21/12/2016 13:57
גלי צבי-ויס / זב אך אינו מגליד / 21/12/2016 14:09
יום טוב צבי / הדבקתי שברי חיי / 21/12/2016 16:04
זיגי בר-אור / הכר כבר קר בהעדר ציפית / 21/12/2016 18:40
גליה אזולאי / הכר הזה יודע לספר על י� / 22/12/2016 00:17
אביה / כמה עצוב יקי - אהבתי את הכותרת ואת השיר / 22/12/2016 12:35
אהובה קליין / יקי יקיר היקר. / 22/12/2016 14:41
דויד סמוכה / שיר כואב הכר סופג את ה� / 23/12/2016 05:17