מחלת ה-אן.

            מחלת ה-אן

                  מאת זיגי בר-אור

מי ימְנה ויספור מחלות בעולם

שמהם צריך להיזהר בן-אדם,

דיזנטריה, סקלרוזה, שפעת וחום,

אפילפסיה, טרומבוזה ודלקת גרון,

חיידקים רעים שבאים משום מקום,

סקלרוזה, נוירוזה, דבר ואדמת,

טיפוס, צרבת וקיבה מקולקלת.

ולי יש מחלה בשם מחלת ה-אַן

אותה קיבלתי שעוד הייתי קטן,

מהיום שנולדתי, משך כל הזמן,

והיא רודפת אותי עד היום לכאן.

אני נולדתי בסיוון

באיזה כפר קטנטן,

נתנו לי שם: יוחנן,

משפחתי בן-חנן,

הוריי גרו במילאן

באיטליה אי-שם,

הגעתי לשווייץ ויוון

והמשכתי לאיראן,

לעיר טהראן.

באוניה דרך הים

לארץ הגעתי לכאן,

ממש בחודש חשוון

שחל בחודש רמדאן.

הוריי שכרו ביתן,

בתחילה בתל-חנן,

ולבסוף בנוה-שאנן.

התחתנתי בניסן,

עברנו לרמת-גן

ועבדתי במחסן

בתפקיד מלגזן,

אמרו שאני כזה סקרן

ורוצה לדעת כל הזמן,

כמה מרוויח מנהל המחסן

ושלחו אותי משם.

אז תגידו, אנא אפנה, לאן?

רודפת אותי מחלת ה- אַן,

מבקש ספר, נותנים לי רומן.

עוזר לי פועל, אני קבלן,

מזמין לי כבד, נותנים קורקבן,

רוצה פודינג, נותנים לי לפתן,

אני מתרעם, אומרים לי חוצפן,

רוצה להישבע, אומרים לי שקרן.

שוכב במיטה, הריני בטלן,

ניסיתי ללכת לעבוד בים,

קיבלתי תפקיד של ספן,

פיטרו אותי, כי הקאתי כל הזמן.

אני יודע שפות על בוריין,

אבל אין עבודה כתורגמן,

הלכתי לקיבוץ להיות רפתן,

לתת לפרות עשב ותלתן,

אבל הפר הסתכל עלי כל הזמן,

חשדו בי שאני מנהל איתו רומן.

מוציא אני כסף, הריני פזרן,

חוסך אני כסף, הריני קמצן,

מדבר מעט, הריני שתקן,

מדבר הרבה, אני קשקשן.

מזמין בחורה לשבת בגן,

לא עושה לה כלום, אני פחדן,

מזמין אותה לחדר - הריני בישן,

בודק ושואל - אני נורא בררן,

בסוף התאהבנו, אמרה: רגשן,

בחתונה גילו שאני גם רקדן,

ובכמה מופעים השתתפתי גם.

רמזו שתהיה מלחמה עם אירן,

אמרו החזית קרובה ואתה שאנן,

כולם מתגייסים ואתה פחדן,

הראיתי להם שאני חברה'מן

באתי למחנה לעמוד במבחן,

בודק הרופא מכאן ומכאן,

שואל שאלות מאין ולאן,

רווק או נשוי, או שמא אלמן?

באזרחות, מה מקצועך? יוחנן

משיב אני שמקצועי מתורגמן,

אוי סליחה, רפתן,

גם רקדן,

הייתי ספן,

ופעם מלגזן,

למעשה קבלן,

זאת אומרת תליין,

ואז הרופא קם מהשולחן

ואומר: אתה תהיה תותחן,

תקבל נשק אישי גם

אוי, רובה באנגלית- גאן

סטן גאן,

טומי גאן,

מכ' ירייה - משין גאן,

גאן, גאן, גאן,

גם לצבא רודף אחריי ה- אַן,

אוי, אני מתעלף ונותנים לי חמצן,

אני מתפקע, אני משתגע,

הצילו אותי ממחלת ה- אַן.

אני לא אשם שזה ארוך, החרוזים אשמים.