חתונת הצפרדעים (סיפור לילדים)

בארץ רחוקה ושמה שלוליתי ההכנות לקראת החתונה בעיצומם.

מועד נישואיהם של צפרדי וצפרדינה קרב ובא.

הזוג הזמין את כולם לחתונה. מוזמנים מכל רחבי ארץ אמורים להגיע לחתונת השנה שתתקיים בארץ שלוליתי.

השמלה של צפרדינה כבר מוכנה; יפה כמוה לא נראתה בכל הממלכה.

בקשר לעוגה נשאל את האופים החרוצים – קוקי ואפי – הם אלה שעמלו ואפו את העוגה הענקית – וגם טעמו ממנה טיפ טיפה...

העוגה נאפתה ממיטב המצרכים והתבלינים.

הריח היה משגע, כזו עוגה לא נראתה מעולם.

צפרדי החתן יצא לשדה הירוק לקטוף פרחים לצפרדינה אהובתו; הרי בכל חתונה הכלה נושאת זר פרחים בידה.

מלך שלוליתי צפרדיעון, לבוש בבגדי מלכות, הציץ בשעונו רוטן וכועס:

"כבר מאוחר ותהלוכת החתונה עדיין לא עברה מכאן. מעניין מה קרה?"

צפרדינה הכלה ישבה בביתה ובוכה: "צפרדי אהובי, איננו. אולי התחרט ואינו רוצה לשאת אותי? או אולי מצא מישהי אחרת?"

חלפו דקות אחדות ואחיה ואחיותיה הופיעו וראו אותה בוכייה החליטו פה אחד ללכת ולחפש את החתן המיועד. חיפשו וחיפשו ומצאו אותו יושב על סלע, פרחים יפיפיים בידו ודמעות זולגות מעיניו.

כבר חיפש בכל מקום, אך הוא לא מוצא את המגבעת אותה איבד כאשר קטף את הפרחים לאהובתו צפרדינה, כיצד יחזור הביתה? כולם מחכים רק לו. הראיתם מימיכם חתן בלי מגבעת? הוא לא יחזור בלעדיה, אפילו אם יהיה עליו לשבת במקום עד סוף ימיו. למזלו הרב, לא נזקק צפרדי לשבת זמן רב. ובכן, ניחשתם! מרחוק ראה את אחיה ואחיותיה של צפרדינה מתקרבים לעברו והמגבעת בידם.

"אני מודה לכם מאוד," אמר צפרדי והמשיך, "קדימה בואו נזדרז, צריך לשוב הביתה מיד, החתונה עומדת להתחיל ואנחנו עדיין כאן."

תהלוכת החתונה יצאה לדרך בעיכוב קל, החתן והכלה בראש ואחריהם כל קרוביהם והמוזמנים הרבים. בתום החגיגה, מיהרו החתן והכלה לביתם החדש בארץ שלוליתי ונעלמו מתחת למים.