יצירות אחרונות
הכתיבה כרכבת הרים / לבמת הדיון של נורית (1 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -22/12/2024 20:47
סלון ספרותי: 20 (7 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -22/12/2024 11:30
הן אוהבות אותי,המילים. לבמת הדיון של נורית (6 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -22/12/2024 10:14
סִפּוּר טוֹב // רָטֹב הוּא מִלִּים הַשְּׁזוּרוֹת בִּדְמָעוֹת. (0 תגובות)
משה חזן /הודעות -22/12/2024 07:55
אוחז וסורק / חצר ילדותי (7 תגובות)
דני זכריה /שירים -22/12/2024 04:21
דרך המילים (13 תגובות)
אילה בכור /שירים -21/12/2024 22:15
צחוקו המתגלגל (3 תגובות)
עונתיים /סיפורים -21/12/2024 22:14
הַשִּׁגָּעוֹן שֶׁבַּכְּתִיבָה - לבמת הדיון של נורית🌹🌹🌹 (16 תגובות)
שמואל כהן /שירים -21/12/2024 21:59
סיפורים
הצנחן שלי (למבוגרים בלבד)איתן עמד בפתח הדירה נשען על המשקוף, פניו מכוסים בזקן פראי, לבש מדים מאובקים, קיטבג שמוט על כתפו הימנית, ובידו השמאלית אחז בנשק. "מתכוונת לעמוד כך כל היום ולחסום את הכניסה?" שאל, כשחיוך ממיס על שפתיו. עשור חלף מאז התראינו והביקור שלו בהחלט הפתיע אותי. "בחייך, יכולת ליצור קשר לפני..." אמרתי, וחיוך שובב על פניי. איתן נכנס ונעל את הדלת אחריו. הלך אחריי לחדר הפנוי והניח את התיק והנשק על השידה שעמדה לפניו, פנה לאחור ואמר: "ועכשיו אחרי שנרגענו מגיע לי שלום כמו שצריך." לא הספקתי לחשוב רגע וזרועותיו נכרכו סביבי ושפתיו מצאו את שפתיי. התנשקנו ארוכות; לשונותינו נצמדו והתחככו זה בזו, ואצבעותיי חפרו עמוק בשיערו הארוך והמפוזר כשאני אוחזת בעורפו. חשתי ביד האוחזת בעורפי מקרבת את שפתיי לשפתיו לנשיקה חמה ולוהטת, בעוד ידו השנייה מזדחלת לכיוון השד השמאלי ומעסה באצבעותיו את הפטמה. נאנקתי וגנחתי, מלקקת את טעמו משפתיו. לא מצליחה לנשום בקצב סדיר ובקושי רב שולטת בעצמי. אוהבת את הקולות הנשמעים מגרונו, המעבירים בי צמרמורת עדינה בכל גופי. התכופפתי ופרמתי את שרוכי נעליו האדומות המאובקות, ובדרכי למעלה שחררתי את כפתורי מכנסיו ואת הבוקסר שנשר על הרצפה. אצבעותיו שחררו אותי מתחתוני התחרה השחורים, שהיו צמודים לגופי כחגורת בטן, ונותרתי עירומה צמודה אליו, עליתי לנשיקה לוהטת. תפסתי בידו וגררתי אותו למקלחת, פתחתי את הברזים והוא הרים אותי והכניס אותי לזרם המים הפושרים מצמיד גוף אל גוף. מתרוממת קלות בקצות אצבעותיי ונושקת נשיקות קטנות ועדינות לצווארו כשידיי מלטפות את גבו. יונקת את פטמותיו שהזדקרו מיד ומרגישה בו קשה אל מול רכות גופי. איתן לא איבד שליטה ויצק מעט סבון נוזלי בכף ידו והחל לסבן אותי, מעביר ידיו מכתפיי מטה אל אחוריי. מעסה באיטיות ועולה בחזרה ומסבן את שערי, ואחרי כן, שטף את הסבון באיטיות מגרה. מודעת למבטיו הנעוצות בגופי הרטוב והמגורה כשאני שוטפת את השיער. "עכשיו תורי" אמרתי מחייכת. יוצקת מעט סבון על כף ידי ומסבנת את כתפיו הרחבות תוך כדי עיסוי מענג משחררת את שריריו התפוסים בחלק העליון של גופו, יורדת לאט ועוברת לחזה ומשם לבטן. לא מפספסת נקודה מגופו, של הצנחן הקשיש שלי, מבלי להתקרב לאיברו הזקור. מסבנת את רגליו השריריות ומסמנת לו שהסתובב. שוטפת את הסבון מגבו ויורדת לישבן, מעבירה ליקוק מענג לאורך החריץ ומתרכזת בחור, מסובבת את לשוני מצד לצד וחשה בהתכווצות ובהרפיה שאחרי. סובבתי אותו בחזרה עם הפנים אליי, והוא, מחייך חיוך ממזרי. יורדת על ברכיי כשפניי מופנות אל זכרותו, עוטפת את עטרתו בשפתיי ולשוני מרפרפת עליה בעדינות. שומעת את גניחותיו, סוגרת את שפתיי סביבו מתמכרת אליו. מכניסה טיפונת לתוך פי ומוציאה, לשוני מרטיבה ומלקקת את העור הרגיש והעדין. שבה ומחדירה שוב, כל פעם קצת יותר עמוק, ס"מ אחר ס"מ, מגבירה את הקצב, ואז מפסיקה. הביט עליי מופתע בעוד אני מחייכת אליו ומחליקה את הלשון לאורכו מקצה לקצה. מלקקת את שקיו ויונקת אותם בעדינות רבה. עולה שוב לאיבר הנוקשה ומתחילה להניע את ראשי עליו כשלשוני ממשיכה ללטף מבפנים ושפתיי לוחצות סביב. ידו החזיקה בראשי מכוונת אותי לקצב ולמקום הנכון, בעוד ידי הימנית ממשיכה לעסות את אשכיו המלאות, מחדירה עמוק לתוכו ומרגישה בשיא מגיע ומתקרב. הוא גנח ונאנק כשלשוני מלקקת את הטיפות המעטות שברחו מבין שפתיי... עוצמת את עיניי ומתענגת על הטעם שלו. איתן חיכה לי עם מגבת פרוסה ועטף ברכות מיד עם צאתי. ניגב מהגב לאורך עמוד השדרה, ירד לישבן ואחז בלחיים בידיו הגדולות, עבר על הרגליים והתרומם מולי. בעדינות עבר על חגורת הכתפיים, על החזה, על הבטן, מקדיש תשומת לב לכל פיסה רטובה ומגורה. בזמן שלקחתי מגבת קטנה ועטפתי בה את שערי הרטוב, איתן ניצל את הרמת ידיי ורכן אל שדיי כשהוא עוטף פטמה אחת בפיו, ובידו חפן את השד השני ומולל את הפטמה בין אצבעותיו, ומפי יצאה אנחה חרישית מתמשכת. זמן קצר לאחר מכן, כרך זרועותיו סביב מותניי והוביל אותי לחדר השינה. שם, הניח אותי בחגיגיות באמצע המיטה. בעודי נשענת על הכר, בחנתי את הצנחן הקשיש והחזק שלי; גופו שרירי עדיין וכרסון קטנטן בשיפולי בטנו. שמתי לב לניצוץ שובב בעיניו לצד התשוקה שמעמיקה את צבען. איתן רכן לעברי והעביר בי צמרמורת כשנשף אויר קר בעורפי. "נראה לי שאצטרך ללמד אותך כמה דברים" אמר כשמבט חודר בעיניו. "מה למשל?" שאלתי. הנחתי את ראשי על הכרית וליטפתי את החזה שלו; שעיר בדיוק כמו שאני אוהבת, חשבתי לעצמי. במקום לענות לי תפס את השפה התחתונה בין שיניו ומצץ אותה, התחכך בי וגירה כל עצב בעורי כשאצבעותיו מרפרפות על חגורת הכתפיים. גופי התקמר רוצה להרגיש כמה שיותר ממנו. מרגישה אותו קשה בין רגליי, את הלחות הנוטפת ומרטיבה אותו. התחכך בי מפשק את שפתי תשוקתי ומתרחק בכל פעם מחדש, משאיר אותי רעבה לעוד... פיו יונק משדיי כתינוק בן יומו. תופסת את ראשו בידיי ומצמידה אותו קרוב יותר. פתח פה רחב והכניס כמה שיותר ממנו, מרטיב ומשחרר, מלקק בבסיסו ועובר מאחד לשני ונושק במרווח שביניהם. ממלמלת את שמו בקול מתחנחן מתשוקה, רוצה לחוש אותו שוב ושוב... אך הוא המשיך בליקוק המתמשך, המרטיט, והמענג. הסתכלתי עליו במבט חודר ואמרתי לו: "רוצה אותך עכשיו", חייך אליי והחל לנוע פנימה והחוצה כשהוא נאחז בירכיי. "כן..." פלטתי באותו רגע. בתחילה נע לאט ובהדרגה הגביר את הקצב עד שאיבדתי את יכולת הדיבור ורק גניחות וקריאות עונג היו הדבר היחיד שיכלתי להוציא מגרוני. אחרי זמן מה הרים אותי לישיבה ופיו נצמד לשדיי; היניקה שלחה זרמים מדהימים עמוק בתוכי בזמן שחביוניתי התחכך בו, הרגשתי את השיא הולך וקרב. כל כולי מרוכזת באביונה המדהימה שנבנית בתוכי ועומדת בכל רגע להתנפץ לאלפי רסיסים של עונג ותאווה חסרת מעצורים. נשכבתי על הצד ואיתן מאחוריי, בתנוחה האהובה עלינו, מרעיף עליי נשיקות קטנות בצווארי, ולוחש לי מילות אהבה תוך כדי ליקוקים עדינים. הושיט את כף ידו הימנית וליטף את שדיי ברוך, עובר מאחד לשני מלפף באצבעותיו בפטמות שהתקשו עם נגיעתן. כשהתקרב רגע השיא, הגביר את הקצב וראשי נע לאחור, עצמתי את עיניי וחשתי בגלי העונג הזורמים בגופו נעים ומתמזגים בתוך גופי. מדי פעם רכן ונשק על שפתיי וחייך לעברי את חיוכו המקסים והממיס. לשונו החמה והרטובה העבירה בגופי צמרמורת, ובעודי מתענגת קלטתי איך אחרי שנים של ניתוק היחסים בינינו, כאילו כלום לא קרה; התבגרנו מאז, ופרט ללבן בצדעיו שהתווספו במשך השנים האחרונות הצנחן שלי לא השתנה. זכויות יוצרים שמורות לסוסנה דגן ©
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |