הייתי שם

הָיִיתִי שָׁם

נסים   פרנקו

הָיִיתִי שָׁם, בֵּין הַסִּמְטָאוֹת הַצָּרוֹת עַד כְלוֹת

בֵּין מִפְעֲלֵי עוֹבְדֵי כַפּוֹת הַיָּדַייִם הַמְיוּבָּלוֹת

שֵׂרַכְתִּי דַּרְכִּי בֵּין בָּתֵּי מִמְכַּר אֲפוּפֵי נִיחוֹחוֹת

הִלַּכְתִּי בֵּין חֲצֵרוֹת מְאוּבָּקוֹת וּקְשָׁיֵי נְשִׁימָה וַאֲנָחוֹת

וְלֹא הִגַּעְתִּי.

הָיִיתִי שָׁם בֵּין עֲשִׁירֵי הָעִיר הַמְּלַטְּפִים אֶת זְמַנָּם בְּתַפְנוּקִים

וּבְעוֹשֶׁר יַצִּיב וּמוֹחָם הֶעָרוּם מוֹלִיד כֵּיצַד אַךְ מָמוֹן לְהָנִיב

בֵּין שׁוּלְחָנוֹת עֲמוּסֵי צְבִיעוּת נִדְרֶשֶׁת, וּבְגִידָה בְּחוּצְפָּה גּוֹלֶשֶׁת

וְלֹא נִפְגַּעְתִּי.

הָיִיתִי שָׁם, בֵּין אֲהָבוֹת לוֹחֲשׁוֹת וְסוֹעֲרוֹת שֶׁהֵנִיבוּ קֶרִי

בִּינָה לְבֵינוֹ כְּשֶׁהוּא נִלְחַם עַל בְּנוֹ וְהִיא יוֹרֶקֶת מֶרִי

בֵּין אָדְוּוֹת הַמַּיִם לְבֵין סַלְעֵי הַחוֹף

וְאַף בֵּין אֵלֶּה שֶׁמְּאֹד אָהֲבוּ לִנְאוֹף

עֵינַי עָצַמְתִּי.

הָיִיתִי שָׁם, בֵּין הַמִּלְחָמוֹת וְהָאֲהָבוֹת שֶׁלֹּא יָדְעוּ רַחֵם

בֵּין הָאַכְזָבוֹת הַכְּאוּבוֹת שֶׁחָרְטוּ עָמוֹק וְלֹא מָצְאוּ נַחֵם

וְאָז הֲבִינוֹתִי שֶׁסִּייַּמְתִּי בֵּית סֵפֶר שֶׁאֵין בּוֹ תְּעוּדוֹת

שֶׁהַלִּמּוּד בּוֹ הוּא נַחֲלַת הַזִּיכְרוֹנוֹת וּלְעַצְמִי לְהוֹדוֹת

וְהִנֵּה בָּגַרְתִּי.

הָיִיתִי שָׁם, וּבְכָל מָקוֹם רָאוּי הִשְׁאַרְתִּי עֲקֵבוֹת

טָעַמְתִּי מִן הַטּוֹב וְהָרַע וּבָלַעְתִּי גַּם מִינֵי דְּאָבוֹת

לֹא אֶחֱזוֹר עַל אוֹתָהּ דֶּרֶךְ כִּי לֹא יְאַפְשֵׁר לִי הַזְּמַן

אוּלָם בְּהֶחְלֵט סָפַגְתִּי דִּבְרֵי עֵרֶךְ וְלָהֶם אֲנִי נֶאֱמָן.

וְנִיצַּלְתִּי.

*