וַיְחִי יַעֲקֹב .../דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

בס"ד   
מוקדש לעילוי נשמתו של מאיר בנאי שהלילה התבשרנו על מותו בטרם עת,
יהי זכרו ברוך                                                                                  

בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף, בֵּן פֹּרָת עֲלֵי-עָיִן.

וַיְחִי יַעֲקֹב .../דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

"וַיְחִי" ,הִיא הַפָּרָשָׁה שֶׁנּוֹעֶלֶת

אֶת סֵפֶר בְּרֵאשִׁית.

הַסָּגָה שֶׁל יַעֲקֹב וּבָנָיו,שֶׁל יוֹסֵף וְאֶחָיו,

 מֵגִיעָה כָּאן לְאָחַרִית.

שֶׁבַע עֶשְׂרֵה הַשָּׁנִים,

שֶׁחַי  יַעֲקֹב בְּמִצְרַיִם .

הָיוּ שָׁנִים מְאֻשָּׁרוֹת וְהָרְגוּעוֹת,

 בָּהֶם נֶהֱנָה מֵחַסְדֵי שָׁמַיִם.

" וַיִּקְרְבוּ יְמֵי-יִשְׂרָאֵל, לָמוּת,

וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ

אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ,

שִׂים-נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי;

 וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת,

 אַל-נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם.

   וְשָׁכַבְתִּי, עִם-אֲבֹתַי",

יוֹסֵף לוֹקֵחַ אֶת בָּנָיו

 אֶל אָבִיו הַנִּמְצָא עַל עֶרֶשׂ דְּוַי.

לְקַבֵּל בְּרָכָה ,

לִפְנֵי שֶׁיַּעֲצֹם סוֹפִית אֶת עֵינָיו.

יַעֲקֹב מַשְׂבִּיעַ אֶת יוֹסֵף,

לֹא לִקְבֹּר אוֹתוֹ בְּמִצְרַיִם.

וּמְבָרֵךְ אֶת בָּנָיו שֶׁל יוֹסֵף,

מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם תּוֹךְ כְּדֵי  שִׂיכּול יָדַיִם.

הַבְּרָכָה שֶׁהוֹפֶכֶת לְיָמִים,

 לְ"בִּרְכַּת הַבָּנִים".

אוֹתָהּ מְבָרְכִים הָאָבוֹת,

בְּעֶרֶב שַׁבָּת אֶת הַיְּלָדִים.

"יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה

טז הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל-רָע,

 יְבָרֵךְ אֶת-הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי,

 וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק;

 וְיִדְגּוּ לָרֹב, בְּקֶרֶב הָאָרֶץ". 

יַעֲקֹב קוֹרֵא לְבָנָיו

אֶל מִיטָּתוֹ,

וּלְכָל בֵּן הוּא מַתְאִים בְּרָכָה

 לְפִי אָפְיוֹ  וּמָזְגוּ.

וַיִּקְרָא יַעֲקֹב, אֶל-בָּנָיו; וַיֹּאמֶר,

הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם,

 אֵת אֲשֶׁר-יִקְרָא אֶתְכֶם,

 בְּאַחֲרִית הַיָּמִים,

יַעֲקֹב מַחְזִיר לְבוֹרֵא אֶת נִשְׁמָתוֹ ,

יוֹסֵף וְאֶחָיו מְקַיְּמִים אֶת צַוָּאָתוֹ.

מְלַוִּים אִתּוֹ לִמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה,

שֵׁם תִּהְיֶה מְקוֹם מְנוּחָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה.

לַמְרוֹת נְדִיבוּתוֹ וּמְחִילָתוֹ

שֶׁל יוֹסֵף לְאֶחָיו.

חָשְׁשׁוּ הָאַחִים לְאַחַר

 מוֹת אֲבִיהֶם מִפָּנָיו.

יוֹסֵף מַרְגִּיעַ  אֶת הָאַחִים,

שֶׁאֵין לוֹ סִבָּה לִשְׁמֹר לָהֶם טִינָה.

שֶׁהֲרֵי הַכֹּל הָיָה מֵאֵת ה',

כְּדֵי לְהַעֲלוֹתוֹ לַגְּדֻלָּה.

בַּקָּשָׁה אַחַת יֵשׁ לְיוֹסֵף מֵאָחִיו,

שֶׁלֹּא יַשְׁאִירוּ אוֹתוֹ בְּמִצְרַיִם לָעַד.

שֶׁיַּעֲלוּ אִתּוֹ בְּבוֹא הַיּוֹם עִמָּהֶם,

אֶל אֶרֶץ נַחֲלַת אֲבוֹתֵיהֶם.

חָזָק חָזָק וְנִתְחַזֵּק

שַׁבַּת שָׁלוֹם  וּבְשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת