שירים

פרפורי הנחמות


מחמם את מחט החיים,
חופר ומחטט באירועים
שמסרבים להימחק,
והמחט דוקרת ומזיבה
את פרפורי
הנחמות.
 
השקיעה המשתקעת 
על פני חולשתי,
מקישה על זיפי חרדת
נפשי
ומאיימת להסתער.
אני הודף אותה
עד קצה גבול כוחי,
ויכולותיי, כמו רגע שנדם,
נרפות, ונרדפות,
ומחפשות
רחמים.
 
עכשיו שפתיי,
כמו חרוזי תפילה,
ממוללות
פסוקים אחרונים של
השלמה. 

תגובות

גלי צבי-ויס / חופר ומחטט באירועים / 15/01/2017 07:31
נורית ליברמן / פסוקים אחרונים של השלמה. / 15/01/2017 07:40
יום טוב צבי / הדימויים / 15/01/2017 08:23
צביקה הורוביץ / כמו חרוזים שממוללים הערבים בידיים בעומס הגיל והחיים / 15/01/2017 09:49
בשן / פרפורים / 15/01/2017 15:01
יצחק אור / תפילה / 15/01/2017 16:36
אסנת אלון / פסוקים אחרונים של השלמה / 15/01/2017 19:01
אביה / יקי - נוגע ויפה לי שירך אחרי ש... / 15/01/2017 20:26