שתיקות

שתיקות

אספתי את כל השתיקות של חיי

את כולן.

שתיקות של הצטנעות

ושתיקות של התנשאות,

גם אלה של בדיקה, בדיקת המציאות.

שתיקות של ביחד

של שניים שהם אחד,

וגם את אלה הסמיכות

שלא ניתן לפרוץ אותן

באלפי שיחות.

 אינני יודעת מה אעשה איתן,

 עכשיו, ברבות הזמן,

האם צריך, האם אוכל

לצעוק את כולן?

ואולי יש צורך לבדוק אותן

שתיקה, שתיקה

אחת אחת

רק זאת ולא יותר.

לשמֵר את היפות, היקרות

ומהשאר פשוט להיפטר?