שירים



מחוזות עלומים

 

אין ולא

היה לי אף פעם חבר דמיוני,

גם לא חברה בדיונית.

בילדותי,

נשא אותי הדמיון

למחוזות רחוקים, עלומים

שלא נודעו גם לי עצמי.

לעתים איבדתי קשר עם המציאות,

ואולי מוטב שכך.

היא הייתה מורכבת, קשה להבנתי.

"חולמני", כך קראו לי כולם.

 

והיום רגלי נטועות היטב בקרקע המציאות

לטוב ולרע.

האם אני חושש לחזור אחורנית

ולהיות שוב "חולמני?"

אולי.

ואולי המילים הן הן המפלט

ממציאות קשה

אותה אני יודע,

 אותה אני צריך לשאת.

 

תגובות

גלי צבי-ויס / חולמני / 15/01/2017 19:11
תמר כהן / אכן כן גלי, למרות, כפי � / 16/01/2017 09:10
נורית ליברמן / המילים הן הן המפלט ממציאות קשה / 15/01/2017 22:37
תמר כהן / נורית, כראה שהמילים הן / 16/01/2017 09:12
ה-איש / מדהים!~king~ / 15/01/2017 23:52
יום טוב צבי / המילים הן מפלט / 16/01/2017 08:31
תמר כהן / בטעות נשמט שם השיר:מחו / 16/01/2017 09:15
זיגי בר-אור / לפי השיר זה לא פלא שאת / 16/01/2017 14:40