פסימיות.

פסימיות. 

מאת זיגי בר-אור 

אין לי מספיק מילים,

לא, אתם לא מבינים,

אתם לא מקשיבים

לדברים החשובים

שאת חיינו מלווים

ולכן כולם שואלים:

למה העולם כה קר

מדוע הוא מנוכר,

למה אין צדק חברתי

המערער את השקט הנפשי,

מדוע איבדנו את הכוח

ובכל רגע רוצים לברוח,

למה זה כולם נלחמים

וחושבים שכולם אויבים,

למה הכל כה קר ושחור

ורוצים לשכוח ולא לזכור,

איך זה בעולמנו השתלטה

הנקמה במקום האהבה,

מדוע זה נדחקת ההבנה

והחשדנות ממלאת מקומה,

מדוע האפשרויות מוגבלות

כדי קצת בשקט לחיות?

האם להימלט מהמציאות

זה הפתרון הכי פשוט ?

האם לשאוף להיות עליונים

 או להצטנע ולהישאר נשלטים ?

האם יש טעם לחיפושים

האם יש סיכוי לשינויים?

האם בכל הטוב

נזכה רק בסוף

כאשר השמש תשקע

וכבר כלום לא נדע

 ונחזיר גופנו לאדמה ?

 לי אין תשובה.