האדם והעץ

פעם היה אדם

הוא הרגיש בודד מאוד

תמיד היה מוקף באנשים

אבל תמיד הרגיש בודד

תמיד חשב שלא מבינים אותו

או שהוא לא מבין את עצמו

היה לו קשה להוכיח

לכולם שהוא ניסה

כל הזמן

וכל מאמץ הרחיק אותו מהמטרה

הוא הרגיש לא קיים

יום אחד החליט לצאת לחפש את עצמו

הוא יצא למסע

בדרך עבר במקומות

ממש יפים הכי יפים בעולם

מקסימים ביופיים

אבל את עצמו הוא לא מצא שם

המשיך במסע בדרך

ראה

נהרות ונחלים נדהם מהיופי

אבל את עצמו לא מצא

הוא אלך ואלך ולפתע  

הגיע פתאום למידבר

חול וחול בכל מקום שמש

קודחת היה רעב וצמא ועדיין

לא מצה את מה שהוא מחפש

כמעת ששכח למה יצא למסע

לפתע הופיע מולו מראה ממש נהדר

עץ גדול ליד נהר ואמר לעצמו

פה אין שדות ופרחים יפים ונופים

אבל פה אני יכול לנוח לאכול ולשתות 

ואז אמשיך במסע

הוא התקרב ממש אכל ושתה

והתיישב לו לנוח בצל העץ

הסתכל על העץ 

וחשב לעצמו העץ הזה ממש גדול וחזק ויפה

שום דבר לא יכול לשבור אותו

ואמר אני רוצה להיות חזק וגבוה ויפה ממש כמו העץ הזה

ממש לגעת בשמיים

הוא סיפר לעץ על הנופים היפים

על המידבר החם

ועל זה שהוא לא מוצא

את עצמו והעץ רק שטק והקשיב

הוא המשיך לספר לפתע נהיה ממש עצוב הוא דיבר וסיפר

ולא הרגיש שעלה כבר השחר ועוד מעט יום חדש

לפתע נשרה טיפה שקופה

ישר לתוך ידו של האדם

הוא הסתכל על העץ וראה שכל עליו

    נפולים ולחים ואמר העצבתי אותך אני תמיד הורס הכול

הוא ממש בכה ואמר אני לעולם לא אמצא את מה שאני מחפש

לפתע התחיל לרדת גשם שותף

הוא הסתתר מתחת לעץ והיה ממש עצוב

ואמר לעץ  אתה רואה אפילו השמיים בוכים בגללי ובכה ממש הרבה זמן עד שנרדם

וישן שינה עמוקה

בנתים הגשם פסק והאדם התעורר משנתו

ושוב החל לספר לעץ את אשר על ליבו

אבל עכשיו כבר היה רגוע והצליח לנשום

ולהרגיש את כל הדברים  שעבר הוא שוב דיבר

ואז הסתכל על העץ ואמר אני מרגיש אז אני קיים

מרוב התרגשות הוא חיבק את העץ ואמר תודה

ואמר אני חייב להמשיך במסע אני אחזור מבטיח

הוא המשיך במסע ומצא אהבה חדשה גילה את עצמו

והצליח בכל מה שרק רצה אז תמיד שהיה עצוב או שמח

חזר אל העץ וסיפר את אשר על ליבו