הילדה שבתוכי

יום ועוד יום עוברים זורמים

מתרוצצת ממקום למקום

מבולבלת

נותנת לכל הרגשות להציף אותי

לא מדחיקה אותם יותר

אהבה שמחה

עצב פחד והתרגשות

והפצעים עדין כואבים

כואבים מאוד אפילו

אבל אני יודעת

עמוק בתוך הלב

שאני חייבת להתגבר

להיות חזקה ולחבק חזק

את הילדה שבתוכי

שנורה פוחדת

לתת לה מקום בליבי לתת לה להרגיש קיימת 

לתת לה לבכות כשכואב

לתת לה לצחוק צחוק ממש גדול

מכל הלב

ואפילו להתאהב

ולתת לה להעז

לשנות כל מה שהיא רק חלמה להאמין בעצמה

שהיא יכולה

הילדה הזו נמצאת

בין חושך לאור

באור היא ממש פורחת כמו פרח

שהעלים שלו

נפתחים בבת אחת

ובחושך היא מתחבאת

היא מתכנסת בעצמה ממש כמו העלים של הפרח שאין עליהם אור 

מגנה על עצמה חזק כדי לא להיפגע

לכל אחד בעולם יש את הילד שבו בתוכו

ותמיד צריך לזכור לתת לו מקום ולטפל בו ממש כמו פרח

והוא כבר ימצא את הדרך הכי הכי קרובה ללב כי את המקום הזה הוא הכי אוהב

והילדה הזו היא ממש ממש אני