כאבים ופחדים.

כאבים ופחדים.

את פחדיי מלבה אש מתמדת,

כאביי ניזונים מאוויר.

את גופך כבר מזמן שאינני פוקדת

וליבי התכסה בקרח שביר.

אין זו תשוקה שנמשכת לעד

ואהבה היא מצרך קצת יקר.

אני עצמי דווקא די בעד,

אז למה הפכת לזר?

את פחדיי מתקיפה אש צולבת,

כאביי נורים אל הקיר.

בגופך כבר מזמן שאינני בוגדת

וליבי משלם את המְחִיר.

אין זו תשוקה שנמשכת לנצח

ואהבה היא מצרך די מוזר.

אני לעצמי רציתי לבטח,

אך אתה הפכת כה קר.

בפחדיי לא תיגע יד אוהבת,

כאביי לא יתנו להסביר.

את גופך כבר מזמן שאינני זוכרת

וליבי לא רוצה להכיר.

אין זו תשוקה שנמדדת במתח

ואהבה היא מצרך לא מוגדר.

אני תמיד הייתי בשטח,

אך לאהוב אותך נהיה לי יקר.