מכה על חטא/ יעל כרמי גבאי

מכה על חטא/ יעל כרמי גבאי ©

H  

שנה תמימה

אגר, ליקט חטאים

לא תמימים

והשליך אל השק.

את השק הניח אחר כבוד

ליד מכונה הכביסה  במזווה,

שאותם לא ישמע, לא יראה.

לא ייגע את מוחו

כיצד

כל חטאיו ונדריו ואסריו

מצטופפים שם,

בתוך השק.

וכשעלה ריח סתיו באפו,

בשק הענק נזכר...

קצת מאוחר.

בידיים אמונות

הוא פשפש במעשיו

וכמו משום מקום

שרשרת חטאיו

חטאי דיבור, ולמעלה מהם -

   חטאי שתיקה,

במקום בו נדרשה צעקה.

חטאי הרהור, שחלפו במוחו

כשישב על כסא הנוח

למול גלי הים,

    בגפו.

חטא הקניין שדבק בו,

כשאהב רק את גופו וממנו

בלא ליידע את בני ביתו.

וכך חטא גורר חטא

ועוון נאסף אל יגון.

השליך את כל השק האיום,

אל מכונת הכביסה,

למירוק והרתחה.

הוסיף אבקת כביסה,

גם  בדין, לרכך , לבשם

את גזר הדין.

שעה וחצי,

הכל צח ונקי,

רק  את החטא

שבין בעל , לאישה שאיתו

לא הצליח לחטא.

ריח יסמין,

אותם אינו מחטא.

       *

עכשיו,    בוכה...

*   *   *  

כל הזכויות שמורות ליעל כרמי גבאי