הילד ואני, הנו אחד המוטיבים בשירים של תמר כהן. השירה היא חלק בלתי נפרד ממנה, ובעיקר עתה בהיותה גמלאית היא נהנית ממנה במיוחד.
הכירו את תמר כהן שלנו.
===========================================================
1-ספרי על עצמך, קורותיך.
נולדתי וגדלתי בקיבוץ רמת רחל שליד ירושלים. את השירות בצה"ל עשיתי כקצינת סעד (כך זה נקרא אז). את הקיבוץ עזבתי לאחר השירות בצבא, אז התחלתי ללמוד באוניברסיטה עבודה סוציאלית. סיימתי את הלימודים בשנת 1963 ועבדתי שנתיים בבית חולים לחולי נפש כפר שאול. בסוף 1965 נסעתי לארה"ב להמשך לימודי. סיימתי תואר שני גם כן בעבודה סוציאלית ב1968.באותה שנה נישאתי לבעלי, אף הוא יליד הארץ. נשארנו בארה"ב למעלה מעשרים שנים, שם גם נולדו ארבעת בנינו. במשך השנים שם עבדתי במסגרת של הקהילה היהודית, פיתחתי קליניקה פרטית, לימדתי באוניברסיטה, וסיימתי לימודי תואר שלישי בפסיכולוגיה התפתחותית. עיקר התמחותי הייתה טיפול בנפגעי אלימות מינית, בעיקר בקרב המשפחה. בשנת 1987 חזרתי ארצה עם משפחתי. כאן הקמתי עמותה המטפלת בילדים שנפגעו מינית ובבוגרים שנפגעו בילדות. כמו כן לימדתי באוניברסיטה, והעברתי סדנאות בתחום לאנשי מקצוע מהמגזרים השונים בכל הארץ. במהלך שנים אלו הוזמנתי להרצות ולהעביר קורסים וסדנאות בארצות רבות (אסיה – מלזיה, סרי לנקה,תאילנד, אירופה – טורקיה, איטליה, שוויץ, פולין, לטבייה, אסטוניה, צרפת, ,אפריקה – אוגנדה, דרום אפריקה, וארה"ב – סאן דייגו, קולורדו, רוד איילנד). כמו כן הייתי יועצת לארגון הבריאות העולמי. כיום הנני גמלאית, נהנית מילדי ומנכדי, וכמובן מהכתיבה.
2-הגישה המקצועית הפסיכולוגית שלך, באה לידי ביטוי בכתיבתך. איזה פן בעולמו של הילד, את רוצה להביא ביצירותיך?
חשוב לי להאיר אותם צדדים באישיותו של כל ילד, אלה שאינם באים לידי ביטוי ברור בחיי היומיום שלו. הכוונה היא בעיקר לרגשותיו השונים והמשתנים – פחדיו השונים, חרדותיו, כעסיו, סקרנותו, והצורך שלו בקביעות ויציבות בחייו.
3-באילו נקודות ביחסים המשפחתיים, את נוגעת בשיריך?
בעיקר במתחים בין ההורים: לפעמים נדמה להורים שהילד קטן מידי ואיננו ער או מבין, אך ילדים תמיד חשים במתח אם הוא קיים. כמו כן ילדים תמיד חרדים לשלומם של ההורים, בהם הם תלויים.
4-כיצד נכנסים לנפשו של ילד וכותבים דרך נקודת ראותו?
אין לי תשובה ברורה לכך. לדעתי יש צורך גדול ברגישות רבה לילדים ולצרכיהם. ההבנה שהילדים אינם "מבוגרים קטנים", וכי תפיסת עולמם שונה מזו שלנו המבוגרים ומשתנה במהלך גדילתם, מאפשרת ראית הדברים מנקודת ראותם.
5-מה מקומם של הבוגרים כאוטוריטה וכבעלי נסיון בחיי הילד בעיניך.
בודאי שיש לכך מקום חשוב. יחד עם זאת חשוב לי להדגיש כי התייחסותם של הבוגרים חיבת להיות תוך מתן כבוד לרגשותיו של הילד. סמכותו של הבוגר נובעת מהבנתו את ניסיון חייו הוא – בעיקר כאשר הניסיון הוא חיובי, ולא מתוך היותו גדול וחזק פיסית לעומת ילד חסר אונים.
6-איזה תכונות אנושיות משתקפות בבעלי-החיים, עליהם את כותבת גם כן רבות.
אינני יודעת אם זו תכונה אנושית דווקא, אך הצורך לחיות בקבוצה – בזוגיות או השתייכות לעדר, עוזרת לרוב בעלי החיים ומגוננת עליהם.
7-כתבי על היכולת והצורך שלך להתבונן בפרטים הקטנים, בטבע. מה זה מעניק לך.
על היכולת שלי- אחרים יעידו. והצורך? ההתבוננות בפרטים גם אלו הקטנים בטבע, מאפשרים לי לחשוב וליהנות מכל שינוי ולו הקטן ביותר.
8-מתי גילית כי הכתיבה היא כלי מיוחד עבורך.
תמיד אמרו לי (כשהייתי קטנה) שיש לי כשרון כתיבה. זה בא לידי ביטוי מאוחר יותר, כשהייתי סטודנטית: גם כאן היו תמיד הערות חיוביות מאד על כתיבתי.
מאוחר עוד יותר השתתפתי בסדנת כתיבה שהתבססה על חומרים אוטוביוגרפיים. עבורי זה היה כלי להעביר דרכו את ילדותי שלי בקיבוץ לילדי.
9-מהי השירה בשבילך.
כיום השירה עבורי היא כלי ביטוי למחשבות, רגשות, ותפיסות שאינני יכולה להעביר בכל דרך אחרת. (הכול יהיה כל כך יבש, ורציונאלי).
10-מהי שעת ההשראה הטובה ביותר שלך, ביממה. באיזה שעות את כותבת.
שעות ההשראה שלי הן שעות הלילה הקטנות, השקטות מאד. אינני יודעת מה קודם למה: ההשראה שנוחתת עלי, ואז אני חסרת שקט ואינני יכולה להירדם, או חוסר השקט שמביא למחשבות שנודדות, ולהשראה. הכתיבה עצמה מתרחשת אצלי בד"כ בשעות הבוקר כשאין לי מטלות – ניקיונות, בישולים, טיפול בבעלי, עבודה בגינה, ותכניות אחרות, או בין המטלות והעיסוקים השונים בבית.
11-מה החלום שלך?
להיות חזקה ובריאה, להמשיך ולהיות אישה טובה לבעלי החולה, אם וסבתא טובה לילדי ולנכדי. וכמובן הייתי רוצה ששירי יצאו לאור כספר( שירים, שירי ילדים,שירי חיות)
12-כיצד ההשכלה והעיסוק שלך, מסייעים לך בכתיבה.
עיסוקי כפסיכולוגית ועבודתי רבת השנים עם ילדים אפשרה הבנה מעמיקה של עולמם הפנימי ובכך כמובן תרמה לכתיבתי. מאידך, הכתיבה לעתים חידדה ותרמה להבנתי המקצועית.
13-מי המשורר/ת או הסופר/ת האהובים עליך.
יש די הרבה וקשה לבודד.
14-מה ההבדלים בין הדור הצעיר לדור הקודם מנקודת ראותך.
התפתחות הטכנולוגיה משאירה אותי הרחק מאחור בהשוואה לדורות הצעירים. כמו כן יש ערכים עליהם גדלתי שאינם מקבלים קדימות בדור הצעיר.
15-כיצד מגשרים על פער הדורות?
לדעתי אין צורך לגשר גם לא תמיד ניתן. אולם כאשר בני הדור הצעיר יכולים לעזור (בעניינים טכנולוגיים למשל) או להיות עדים לתהליך יצירתו ויצרנותו של הבוגר, הדבר עשוי לתרום לקשר חיובי יותר ולהערכה.
16-במה השתנתה דרך החשיבה של הדור הצעיר.
נדמה לי שעל פניו הדור הצעיר של היום עסוק יותר בעצמו, בהגשמה עצמית, ובהישגיו – בעיקר הכלכליים. ויש אכן יותר ויותר התבטאויות לגבי החשיבות של טובת הפרט לעומת טובת הכלל. יחד עם זאת אני לפחות רואה יותר ויותר בלבול פנימי לגבי ערכים ונורמות.
חמש היצירות האהובות ביותר על תמר כהן
קשה לי לבחור, כולם היו בניי. ובכל זאת, בחרתי שני שירים ילדים, שיר אחד על חיות ושני שירים "רגילים." תוכלו לקראם באתר "דרך המילים."
1-אני בן ארבע.
2-אני ואבא.
3-טווס.
4-אני חולמת את שירי.
5-מילים.
