אֲפוּנֵי אַהֲבָה 

                                             נסים  פרנקו

אֲפוּנֵי אַהֲבָה פְּזוּרִים סָבִיב

מָה עַז הָרָצוֹן לְלַקְּטָם

בְּשֵׁלִים וְיָפִים בְּעוֹנַת אָבִיב

הַלֵּב מִתְמַלֵּא לִקְרָאתָם

יֵינוֹת אַהֲבָה גּוֹמְעִים בַּגַּנִּים

לֹא מוֹתִירִים וְלוּ טִפָּה

תַּרְמִילֵי אֲפוּנוֹת עִם אֲפוּנִים

יַחְדָּו נְכוֹנִים לִשְׁטִיפָה

פֵּרוֹת אַהֲבָה נוֹגְסִים בַּמִּסְתּוֹר

וְאֵין הֲנָאָה שֶׁתּשְׁוֶּה

גַּם לָהּ וְגַם לוֹ יַגִּיעַ הַתּוֹר

וְלֵב כָּל בּוֹדֵד כְנָוֶּה

נִיחוֹחַ אָבִיב נִשָּׂא בָּרוּחַ

נְעוּרִים עוֹקְצִים אֶת הַלֵּב

בּוֹהִים בַּמַּרְאֶה בְּצֵל אַשּׁוּחַ

מְנַסִּים לְהַדְחִיק כְּאֵב

אֲפוּנֵי אַהֲבָה הָיוּ לָנוּ

אֶפְשָׁר גַּם בְּגִיל מִתְקַדֵּם

רַבּוֹת אֲהָבוֹת בָּהֶן טָבַלְנוּ

וְעוֹד אַהֲבָה נְקַדֵּם.