יהודים, עשו מצווה....

 יהודים, עשו מצווה...

 מאת זיגי בר-אור

 שם, בכיכר הסואנת,

במקום קבוע, בחזית חנות התכשיטים,

כאילו שהוא קנה את המגרש הזה,

עומד יום-יום ומושיט ידו הרועדת,

בעדינות ובנימוס מופגן,

מהבוקר ועד רדת הליל,

בימי הקיץ החמים, בשמש הלוהטת,

עומד ולוחש לעוברים ושבים:

עשו מצווה - תנו נדבה.

רק בחורף, בקור המקפיא,

זז כמה מטרים למַחסה מהגשם,

לבוש עם המעיל הבלוי

שעל הדש בולטות אותות הגבורה

שקיבל מגנרל ג'וקוב

אחרי המלחמה, זו שאת רגלו קטעה,

מביא איתו את האקורדיון

שתנועות ידיו מעט יחממו גופו

ובשירי לכת רוסיים קצביים,

כאילו רוצה לומר לאנשים:

אני עם רגל אחת, כבר לא בין הצועדים.

ראשו מורכן ומבטו רק לכובע

שהניח לפניו על המדרכה,

לספור את הפרוטות, בערך,

וקול שירתו החרישי נפסק לשנייה

בין צלילי המַארְשׁ מהאקורדיון

כדי להמשיך ולהתחנן :

"יהודים טובים, בני רחמנים,

עשו מצווה - תנו נדבה."

תם עוד יום, אולי יספיקו מעט השקלים

לכיכר לחם וכוסית וודקה,

ואם עברו היום בכיכר בני רחמנים

יספיק גם לקופסת סיגריות,

כן כן, גם אלה חיים,

הוא כבר לא זוכר אחרים,

רק למד בעברית את מעט המילים:

"יהודים, עשו מצווה - תנו נדבה."