לְהִשְׁתַּכֵּר מֵאַהֲבָה

                                               נסים  פרנקו

בְּאוֹמְרִי שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת

כַּוָּנָתִי לְנִיחוֹחַ גּוּפְךָ

לְמַבָּטְךָ הַזַּךְ

לְאֹפֶן חִיבּוּקְךָ

בַּאֲשֶׁר אוֹמַר אוֹהֶבֶת

זֶה לִחְיוֹת חַיַּי עִמְּךָ

לְהִשְׁתַּכֵּר מִנְּשִׁיקוֹתֶיךָ

לְהִיצָּמֵד אֶל חֵיקְךָ

כָּל זְמַן שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת

אֵין אִישָּׁה שֶׁתַּפְרִיעַ

אֵין גֶּבֶר כְּתַחֲלִיף

מִטָּה אַחַת לִשְׁנֵינוּ

בְּכֵנוּת, כָּל כָּךְ אוֹהֶבֶת

עַדֵי חֶנֶק בַּגָּרוֹן !

יֵשׁ רוּחַ מְסוֹבֶבֶת

וְעוֹרֶמֶת גַּל נָעִים…

אַךְ אִם תֵּלֵךְ  אַחֲרֵי הַכֹּל

אֵדַע שֶׁאֵין זֶה הַקֵּץ

אֲקַבֵּל אוֹתְךָ  מִבְּלִי לִשְׁקֹול

אַף אִם לִבִּי

יִתְנַפֵּץ.