אֲהָבוֹת  פּוֹרְחוֹת

                                             נסים פרנקו

מַה חַדָּה הִיא תְּבוּנָתֵךְ

בְּרַם, מָה רַבּוּ סְפֵקוֹתַיִךְ

אֵין זֹאת כִּי רַכָּה תְּמוּנָתֵךְ

וְאֵין קוֹל מִשְּׂפָתַיִךְ

כּוֹבֶשֶׁת וּכְבוּשָׁה לְלֹא מוֹצָא

אֲפוּפָה בְּחֶרְדוֹתַיִךְ

תָּרָה שֶׁמָּא שְׁבִילֵךְ בַּנִּמְצָא

וּפְעָמַיִךְ בִּשְׂדוֹתַיִךְ

עוּרִי נָא  עֲטִי עַזּוּת פָּנַיִךְ הָסֵבִּי

עֵינֵךְ אֶל תּוֹכֵךְ לִצְפוּנוֹתַיִךְ

וּדְלִי מִרְקָם אוֹשִׁיוֹתַיִךְ

הַ נַּ עֲ ל וֹ ת

אֲשֶׁר לֹא תוּמַרְנָה בְּאַהֲבוֹת

שָׁוְּא אֲהָבוֹת פּוֹרְחוֹת  כְּמוֹץ אֶל

מוּל גִּיחוּכֵי הַחַיִּים

שְׁבִי בֵּין הַמְּקוֹרוֹת בֵּין הַקּוֹרוֹת

הַזְּקוּפוֹת הַתּוֹמְכוֹת בַּתְּבוּנָה

תְּבוּנַת נָשִׁיּוּתֵךְ

וַאֲשֶׁר אֵין בַּנִּמְצָא נִשְׂגָּבָה

הֵ י מֵ נָּ ה.