שירים

חורף (2)-קווים כמו מקבילים


הנחל בכה דרכו אל הים
מלוח שם,
העצים מתים
האדמה צועקת בורות נפערים 
כקברים
שואלת., מתחננת רחמים רחמים
ודמע במלח נמהלים

לעולם לא חזרתי משם
 מהחולות ההם
 מהדמעות המסרבות לבקוע
מהקולות הנשברים ונמוגים
מזעקת המתכת המתרסקת
מיללת הדף הפגזים

בגידת האדמה כי רע
מתחת לרגלינו בוער הכיליון
קולות הבכי נבלעים בחצרות
אלי הממון
נחל שואף אל הים
פוגש מוות וחידלון

הפצע פתוח
כלי המתכת אצבע מורים 
כמו גידמי העצים
זועקים חמס, נבגדים
עקורי חיים ונעורים

לעולם אהיה
נטוש שם
בחולות ההם
כמו מות המים
במקום בנמוך-
שם מתקרא האדם.


(בבקשת סליחה מנורית)

תגובות

נורית ליברמן / לעולם אהיה נטוש שם בחולות ההם / 21/02/2017 20:04
בשן / חורף / 21/02/2017 20:46
גלי צבי-ויס / לעולם אהיה נטוש שם / 21/02/2017 21:00
יום טוב צבי / מלוח שם / 22/02/2017 05:32
דויד סמוכה / שיר מטלטל נוגע ומרגש,א / 22/02/2017 16:56
גליה אזולאי / השיר הזה כול כך נוגע, כ / 22/02/2017 23:51