שירים

חורף (3)- פרידה



את השמיכה פרשנו על עלי השלכת
נוגה עצוב, עת ללכת
מרחוק נשמעה המיית הפלג
ובכי הציפורים נודדות החלד

היה זה יום חורפי אפור
ההרים סגרו על העמק העכור
היה רטוב והשמש לצאת סירבה
סעודה אחרונה, טרם פרידה

המועד הנקוב בכרטיס חד כסכינים
בשמים חלף מטוס כמו אות רפאים
מותיר שובלי עשן לבנים
כמו לועג, היותינו נאהבים

הדמעות פרצו ללא התראה
כמו לא יכלו המתין עת הפרידה
אצבעותיי מחו דמעה ועוד דמעה
ובליבי שבר, לעולם לא התאחה



לעולם הרי לא אשכח
המעיל האפור, הג׳ינס הכחול
עת שרת לבקשתי בקול
So kiss me and smile for me
Tell me that you never let me go"

עתה עת פרידה
אהבה קטופה אבודה
ולא ידענו אלוהים
כמה לא ידענו
הכאב לנו יהא, לעולם בן לוויה.

תגובות

בשן / חורף / 22/02/2017 20:51
נורית ליברמן / הכאב לנו יהא, לעולם בן לוויה / 22/02/2017 20:53
זיגי בר-אור / אמנם שיר עצוב וכואב, א� / 22/02/2017 22:17
גלי צבי-ויס / ולא ידענו אלוהים / 23/02/2017 05:07
יום טוב צבי / פרשנו שמיכה / 23/02/2017 05:47
מרים מעטו / ~love~ / 23/02/2017 15:38
גליה אזולאי / קשה הפרידה, קשה  פגישת / 24/02/2017 01:49
דויד סמוכה / אין פרידות שמחות,תאור / 24/02/2017 05:16