"ופתאום בא החושך"

בס"ד
"ופתאום בא החושך"
  זה עתה סיימתי את ספרה החודר, הנוקב, המאיר והמעיר, "ופתאום בא החושך " של הסופרת עיתונאית ותסריטאית גלי צבי ויס.
 הספר החזיר אותי למקרה רצח רבים ששמעתי עליהם באמצעי התקשורת כצרכן חדשות. מקרי רצח שפוענחו מיד ומקרי רצח שחלפו שנים עד שהרוצח נתפס.
הנרצחים והרוצחים היו בחזית ,אל המשפחות לא נחשפנו כמעט.
 בספרה "ופתאום בא חושך " מתמקדת גלי צבי ויס במשפחות . במשפחות שנשארו מאחור ונושאות את התואר המפוקפק משפחת "השכול השקוף" .
תוך שילוב של כשרונה של גלי כעיתונאית ותסריטאית בנוסף על היותה סופרת נפלאה, לוקחת אותנו גלי "לחצר האחורית" למשפחות שאין להן מעמד במשפט שעושים עסקות טיעון מקוממות מאחורי גבן, שחוות את העוול שנעשה, שהופכות ממאשימים לנאשמים שסנגוריהם של האשמים מתייחסים  אליהם לא פעם בזלזול. אם נותנים להן רשות דיבור מודות על החסד שנעשה איתם.
 גלי מתארת לנו את השבר שהמשפחות חוות עד שהפושע ,הנאשם בא על עונשו ,ואחריו את קיצור עונשם של הנאשמים, את הכאב שאין לא גבול שנפל באבחת חרב חדה על ראשיהם של  משפחות הנרצחות והנרצחים.
 לאחר שהוזמנה להנחות סדנות כתיבה של משפחות נרצחים ונרצחות היא נשאבת לנושא . מקדישה הרבה מאוד מזמנה וממרצה כדי לסייע לעזור, להיות ולתמוך במשפות אלה שחרב עליהם עולמן. גם את משפחתה מגייסת ורותמת לנושא.
הספר כתוב כמלכת מחשבת כתצרף. רגע גלי מחזירה אותנו לסיפור הרצח, ומיד משנה כיוון ומתארת את פעולות הארגון שייסדה והקימה  אורה ברז אימא של תמר ברז ז"ל, את מרצם של העומדים בראשו לביא למודעות חברתית מוסדית של המשפחות שהוזנחו מאחור. לאורך הספר אנו נחשפים למקרי רצח אכזרים על דברים פעוטים של מה בך. פה כסא בחוף הים שם הערה שולית ,פגיעה בכבוד, או סתם לרצח לשם רצח.
 לאורך הספר גלי מתארת את ההתקדמות  בהכרה במשפחות הנרצחים והנרצחות הוספת חוקים סיוע פסיכולוגי ומשפטי ,מפגשים לשם שחרור מועקות ולחצים.
אין ספק שסיפרה של גלי מהווה מסמך חשוב המשמש כמראה לחברה האלימה בה אנו חיים. וראוי שהספר יהיה בכל בית כתמרור אזהרה אדום מדם.

דויד סמוכה דודי