נחת

הנחת הגיעה, אני כבר יכולה לבד

כבר מזמן לא פוחדת, לא צריכה אף אחד

מתמודדת עם הבנק, עם התשלומים והקניות

נרדמת באלכסון עם ארבע כריות

אבל בערב, בבית, הרגליים עייפות

הגוף קצת כואב, הכתפיים תפוסות

תחושה מוזרה, לא מוכרת, חדשה,

מנסה לפענח מה אני מרגישה

הקטנה מלטפת, מחבקת, מעסה

פתאום אני קולטת את גודל המעמסה

אני עושה הכל לבד, אבל זה מעייף

רוצה בסוף היום להניח ראש על כתף

מנערת את המחשבות, הרי אני יכולה לבד!

קצת מנוחה, קצת הפוגה, לא צריכה אף אחד

הכי טוב ככה, אני עם עצמי

כל אופציה אחרת נהדפת ממוחי

בשתיים לפנות בוקר, פתאום זה קרה

העיניים נצצו וחדרה ההכרה

זה החלק החסר, זה שנדחק מהמחשבות

החצי השני שאחז בלי להרפות

זה שעטף, חיבק, הדריך והתווה

חיכה בסוף יום עם כתף רחבה

את יכולה לבד! ברור שיכולה

אבל מעכשיו אהובה, את פשוט לא צריכה!