חזרה ליצירות
שירים

אשה יפה. הומאז לג׳וליה רוברטס

בשן | (30/03/2017 17:54) | 83 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
יום יום רואה את אותה הגברת
במדרכה מול ביתי היא עוברת,
ולמרות שכבר אינני צעיר,כלומר זקן
ולא יוצא כמעט מהקן
למראיה לבי עדיין מגביר קצב
והשמחה למראיה מתערב בעצב.
הליבידו אצלי ברמה הומיאופטית
אך התגובה כמו אז כמעט אוטומטית
האם אלה נקישות עקביה?
האם זה השרבוב של שפתיה?
אולי זו הלהבה שבעיניה
או שמא תנועת שדיה
יתכן שזה רוחב ירכיה
או המכלול של קרסוליה ושוקיה
שוקי המשולש שראשו עלום ומבטיח
המסמר את קומץ השערות בראשי המקריח,
ועדיין לא הזכרתי את הקימור שבגבה
כמו זה המרומז שבאפה
המשלים את השמש בחיוכה
עת נגלים שיניה התואמות
שיחד עם התסרוקת והשערות
מסעירים אותי ומעוררים מחשבות,
איני מספיק להתעורר
והיא כבר חיזיון עובר.
וכשאני מתעשת ומציץ מהחלון
היא נעלמת.אמת,או היה זה חלום?

תגובות

גלי צבי-ויס / אמת או חלום? / 30/03/2017 18:51
זיגי בר-אור / לאט לך שובב זקן, דפיקו� / 30/03/2017 19:55
דויד סמוכה / חיזיון עובר / 31/03/2017 07:58
יום טוב צבי / אולי הלהבה שבעיניה? / 31/03/2017 08:52
גליה אזולאי / מקסים השיר הזה, הניצוץ / 31/03/2017 09:48
מרים מעטו / ~king~ / 31/03/2017 13:27
נורית ליברמן / אמת,או היה זה חלום? / 31/03/2017 13:37
בשן / הניצוץ / 31/03/2017 16:03
אהובה קליין / בשן היקר / 31/03/2017 16:14
חזרה ליצירות