זעקת שבר- לבמת הדיון של נורית ליברמן(שבוע שעבר)

זעקת שבר/ עידית אורדן

מה כבר רציתי?

נשמעה זעקה כואבת ורועמת

בלב היא צורמת

רק בית קטן בניתי

לי מקום לגור בו, רק בקשתי

שישמור עלי מחיות

רוחות וגשם, קור וחום.

בית שאוכל בו בשלווה לחיות.

למה? למה?

ידיה לאל הושיטה

על מה נענשתי ,

שבביתי ובארצי  אני פליטה?

בניי נתרמו לצבא

ואת ליבי מותם  גבה

ואני נותרתי לבד

אין עימי אף לא אחד

ועכשיו גם הרסו כליל את מעוני.

האם נכונים לי מעתה חיי עוני?

איני עוד צעירה

וכיצד אשקם את ביתי אשר טיל עליו נורה?

היכן וכיצד אחיה את חיי הנותרים?

איך אדע אם חיי יהיו שמורים?

גם ארצי היא ביתי בקולות רמים היא זועקת!

הרוסה היא, כואבת, נאנקת.

השנאה והאיבה חונקים את הארץ מכל עבר

ארץ שבאכזריות הורגת יושביה

נשאר רק לצעוק ולבכות-שוד ושבר!