אני מוטרד

                             אֲנִי מוּטְרָד

                                   נסים  פרנקו        

מִכָּל דָּבָר קָטָן שֶׁעָלוּל לָצוּץ מִמֶּנּוּ

סֵדֶר חָדָשׁ לַחַיִּים שֶׁלִּי

מְאֹד מַבְעִית אוֹתִי כָּל דָּבָר אֲשֶׁר

יְשַׁנֶּה אֶת מַסְלוּל קִיּוּמִי הַבָּטוּחַ  גַּם אִם

יְשַׁפֵּר אוֹתוֹ לְמַצָּבִים טוֹבִים יוֹתֵר  מְדוּבָּר

בְּעֶצֶם הַשִּׁנּוּי

אֵינִי סוֹבֵל אוֹתוֹ  וְאֵינִי רוֹצֶה בּוֹ

הָרָצוֹן כֹּה עַז שֶׁרֶצֶף חַיַּי יִהְיֶה  כְּמִישׁוֹר

בְּלִי טִלְטוּלִים,  כָּךְ

עַד סוֹפוֹ

הַתְּהִילָּה  אַף כִּי מֵעוֹלָם לֹא נָפְלָה

בְּחֵיקִי, גַּם לֹא אָהֲבָה, אוֹ חִבָּה כֵּנָה

שֶׁנָּתְנוּ לִי אֲחֵרִים,  דַּי

שֶׁחַיַּי יִהְיוּ רַק חַיִּים

וְאֶחְיֶה אוֹתָם בְּשָׁלְוָּה

אֵינִי מְבַקֵּשׁ יוֹתֵר מִכָּךְ!

בְּהֵן צִדְקִי.