כן הציור

כן הציור /עידית אורדן ©

בחדרי הקטן ליד החלון ישבתי

ומולי ניצב כן הציור ועליו  מונח הדף הלבן.

לידי על המגש, צלחת צבעים הכנתי

וכוס עם מכחולים על המגש הנחתי.

יד שלחתי אל המכחול

ובין אצבעותיי  אותו אחזתי

והוא אל הצבעים הובילני

ועל הדף צבע נערה על שפת ים סוער.

צייר  המכחול גלי ים גועשים וקוצפים

אל הסלעים מתנפצים.

המכחול את ידי אל הצבע הלבן הגיש

ובקצף לבן את הסער על הדף הדגיש.

המשיך  המכחול  לצבוע

עננים אפורים  וכבדים מעל הים לקבוע

מהם ניתזו גשמי סערה

כדמעות שזלגו מעיני הנערה.

סערת רוחות הובילה המכחול כל העת

המילים היו לצבעים ,והמכחול לעט.

ים הרגשות סוער

והמכחול על הדף כסופה מסתער.

מבעד לעבים האפורים

הצליחו לחדור חוטי אור זעירים.

חיוך קטן האיר את פני העלמה לרגעים  קטנים.

מחשבותיה התחלפו  ופניה היו רכים ועדינים.

המכחול הוטבל בצבע השמש ,

צבע סומק על פניה כמו שהיו אך אמש

וצבע בזהב את גלי  הים

ולרגע קט רגש הגעש נעלם.