קשה לכתוב כשטוב

קשה לכתוב כשטוב

זה לא פשוט כשמחייכים

להוציא שורות על אור

שקורן ככה, מבפנים

תמיד קל יותר לצעוק

למלא דפים בדיו של זעם

זה קל יותר לבכות

כשנזכרים ברגעים מפעם

מתוך מחברות על אהבה

מצאתי כמה מילים על אושר

כזה שמחכים לו כל השנה,

שבא בשעות המאוחרות של הבוקר

בזוג ספלים על השולחן, בנעליים ליד הדלת

מצאתי אושר קטן, בתמונה בתוך מסגרת

בסופו של יום

החיים הם מסדרון ארוך

וכמו ברולטה רוסית

אנחנו פותחים דלתות

בלי אבחנה, בלי לדעת

זה עניין של מזל, את אומרת

או שנעלה לשמיים או שנתרסק

אני נשאר עומד במסדרון

מקשיב לשעון מתקתק

הזמן כמו חול

מחליק לנו מבין האצבעות

אני רודף אחרייך בין מסדרונות

את סוגרת דלת

כדי לפתוח חלון

אני מתפתל עוד קצת

רק בשביל לשכב לידך בסוף עוד יום