ופתאום חדרה קרן אור קטנה לחושך

ופתאום חדרה קרן אור קטנה לחושך/עידית אורדן

ההודעה בחדשות על לכידת הרוצח

אותי טילטלה  והחזירה

אל המקרה המזעזע

שמחדש ומעצים את הזיכרון והגעגוע

אל  רינת רואס המקסימה שנאנסה ונרצחה.

אך קרן אור קטנה חדרה ונִצחה

כאשר אחרי תריסר שנים

למשטרה ולבית המשפט נמצאו הנתונים

ללכוד את הפושע והרוצח

לשימו מאחורי סורג ובריח.

יש מעט אור בקצה המנהרה

גם אם אטית היתה עבודת המשטרה.

למשפחה המעגל יסָגר

אך כאב  לעולם בלב ישאר.

ההודעה החדשה הזאת גרמה בגרון למחנק

היא הפנתה זרקור ענק

אל הספר המרגש והחזק 

שלך, גלי האהובה:

ופתאום בא החושך.

כשקראתי בעיתון את ההמשך

על המקרה המזויע

לצערי הרב להכרתי לפתע הגיעה

ועלתה מול פני התמונה

 שבכתיבתך תועדה נאמנה.

בספרך גם תוארו הקושי והחמלה

והתנדבותך הנפלאה לסייע  למענם.

בעיתון הבוקר  נכתב על

ארגון משפחות הנרצחים והנרצחות

 בראשותה של  לרה צינמן.

 בעקבות המקרה חייתי את הספר מחדש.

לצערי כל רצח מחזיר אותי לספרך הנוגע ללב.

מקווה  אני יחד עם האֵם והמשפחה

וכל משפחות הנרצחים והנרצחות  ואזרחי הארץ

שהרוצח יְרצה את עונשו בבית הכלא כל חייו.

מסוכן הוא לחברה, שלא נראה עוד את פניו.

.............................................

כל כך מקומם לדעת

שקלה היד על הסכין ובאקדח לגעת

רוע, קנאה, שנאה וכעס

ובמחי יד,  בחיי קורבנו הרוצח מאס

נטילת חיי אדם בידי רוצח אינם בהיסח הדעת.