שירים

היא הייתה


היא הייתה
 
ופתאום היא הייתה
מחייכת.
 
שפתיה פסוקות במסגרת
הזמן
ועיניה רושפות
אושר,
שנחקק בקליק של
שמירה בזיכרון
הרגע.
 
שמלתה שוקקת
פרחים של עונה
צבעונית
בשחור-לבן,
ושיערה מתבדר את
השנים שחרתו לה
גיל, שהשֵׂיבה
לא זכתה
להיזרק בו. 
 
עכשיו היא תמונה
על קיר אבלי,
וריח חייה נודף
מבעד לזכוכית
הגעגוע. 

תגובות

אהובה קליין / יקי יקיר היקר / 06/09/2017 13:06
גלי צבי-ויס / ריח חייה / 06/09/2017 13:11
בשן / זיכרון / 06/09/2017 14:53
נורית ליברמן / ריח חייה / 06/09/2017 16:24
יום טוב צבי / הייתה ואיננה עוד / 07/09/2017 08:27
אביה / מבעד לזכוכית הגעגוע - כלכך נוגע יקי - כתיבה נפלאה / 07/09/2017 09:23
יקיר (יקי) דסא© / תודה רבה אביה, / 07/09/2017 17:50