הֶחָצָב/דָּוִד סְמוּכָה דּוּדִי

בס"ד                                                                                                     

הֶחָצָב/דָּוִד סְמוּכָה דּוּדִי

מִמְּקוֹם מוֹשָׁבִי,

צוֹפֶה אֶל הָהָר.

כֻּלּוֹ זָרוּעַ,

נֵרוֹת שֶׁל חָצָב.

אֶת רֹאשׁוֹ שׁוּב זָקַר,

תִּפְרַחְתּוֹ מוּנֶפֶת אֶל עָל.

בְּשִׂיאוֹ שֶׁל הַחֹם .

הוּא מַשַּׁב רֵעָן.

מִבֵּין הַסְּלָעִים,

מֵאֲדָמָה חֲרֵבָה.

גַּח הֶחָצָב,

וּמְבַשֵּׂר אֶת הַסְּתָו.

הַחַמָּה וְהַטַּל,

זוֹהֲרִים בִּפְרָחָיו.

מַדְלִיקִים לוֹ עָטֶרֶת,

שֶׁנִּירְאֵת לַמֶּרְחָק.

יוֹשֵׁב וּמַשְׁקִיף,

עַל גִּבְעַת הַטְּרָשִׁים.

עַל הָהָר הַמּוּאָר,

בְּפִרְחֵי חֲצָבִים.

כָּל שָׁנָה וְשָׁנָה,

בֵּין אֱלוּל לְתִשְׁרֵי.

אֶת סִיּוּמוֹ שֶׁל הַקַּיִץ,

הֶחָצָב מְבַשֵּׂר.

מוּל הַטֶּבַע הַנִּפְלָא,

מַבִּיט וּמִשְׁתּוֹמֵם.

וּלְעַצְמִי מְמַלְמֵל,

"מָה רָבוּ מַעֲשֶׂיךָ הַשֵּׁם".

שָׁבוּעַ טוֹב וּמְבֹרָךְ,

שָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה !!!!!