בית

זוכר איך ישבנו יחד במכונית?

נסעת ולא ידעתי לאן

והיית כל מה שהיה לי

אז למי זה משנה בכלל?

אמרת שניסע עד סוף העולם

מצידך, נגיע אפילו עד לדימונה

אמרתי לך אז ואני מתכוונת גם היום,

בית יש רק אחד, והוא הולך איתי לכל מקום

פזמון:

בשעות הספורות שמפרידות יום אחד מאחר

אני חוזרת הביתה בעיניים עצומות

נושמת את עקבות הריח מהחולצה הישנה

מטביעה את עצמי בזיכרונות

מאחורי העפעפיים אני בונה לי חלומות

עליך ועליי

איך היינו אוסף של כמעט ביחד

אלף רגעים של אולי

היית שותק רק לצלילי מוזיקה,

מפסיק לריב עם אלוהים

מתופף על ההגה, ממלמל כמה מילים

אני הייתי מסתכלת, כותבת את דמותך

גומה אחת בלחי, על השנייה סימן אדום של נשיקה

והיית כל מה שהיה לי,

עולם שלם בתוך זוג עיניים

הבית היחידי שהכרתי

הוא זוג ידיים

פזמון:

בשעות הספורות שמפרידות יום אחד מאחר

אני חוזרת הביתה בעיניים עצומות

נושמת את עקבות הריח מהחולצה הישנה

מטביעה את עצמי בזיכרונות

מאחורי העפעפיים אני בונה לי חלומות

עליך ועליי

איך היינו אוסף של כמעט ביחד

אלף רגעים של אולי

בשעות הספורות שבין היום הזה ליום הבא

אני מסתכלת החוצה, מביעה משאלה

על פני כל הכוכבים שבשמיים

שייפלו כולם בבת אחת,

שיחצו את האדמה לשניים

שיחזירו אותי אליך, או אותך אליי

שיביאו אותי אל סוף העולם