מעוף של קסם - לבמת הדיון,

מעוף של קסם           

עטפתי עצמי בצעיף קסמים,

מתוך החום והלחות

הוא לקח אותי למקום

בו השלג יורד.

ברקיע התכלת

שייטו עננים לבנים וגבוהים,

זקופים היו כמו מגדלים פורחים באויר.

הם עלו אפורים

אחר כך נעשו שחורים,

ערמות של שלג נשפכו מתוכם,

הכל היה שחור ולבן

כמו החסידות המתכוננות לנדידתן.

כמו על שטיח מעופף טסתי,

מרחבים כחולים כעין הקטורת

קבלו את פני.

ראיתי דמדומי בוקר

עולים מתוך ערפילי זהב,

ראיתי שקיעות -

השוהות באור ורוד 

על ראשי הרים נישׂאים.

אחר כך -

כשהכל שקע בתכלת הערביים

והצללים רדפו אחרי הפסגות להשחירן,

הבטתי למטה - העולם עמד למולי

רחב וחרישי,

אלוהי כל הקשתות

חיבר אותי אל לוח הצבעים

והפך אותי לאחד מצבעיו.

הרמתי את מבטי

השמיים כל כך גבוהים

ואלוהים רחוק

עפתי אל ארצם של העגורים.