אורזת את שארית חיי

אורזת את שארית חיי,

מנסה לעטוף בעטיפה יפה,

את העבר, את לוח רשמיי,

את שאריות הזיכרון שלא נמחק

את אותה התקופה שחלפה...

מציירת בגוונים הנודדים על פני הדף

מייצרת זיכרון אחר, חדש, מאיר,

זיכרון של שייכות לעתיד,

ממסגרת בצבע זוהר, בהיר,

מגלה מחדש את אשר היה שם תמיד.

לוקחת בקלות, נרדמת על ענן,

מרחפת כמו מלאך המשאיר סימן,

את יקיריי נושאת על כפיים,

לעיתים נבהלת ואחורה צועדת,

וכך משפחה שלמה נוצרת...

כל הזכויות שמורות