שלום חבר - לזכרו של בר-עמי שפירא ז"ל - חבר וידיד.

שלום חבר

                 לזכרו של בר-עמי שפירא ז"ל - חבר וידיד.

קשה לי לדבר עליך בלשון עבר

אהבתי אותך -

את תאוות החיים שהייתה בך

את האהבה ליופי, ומתוך כך גם לנשים...

הבטחת שניפגש כשתרגיש קצת יותר טוב,

בהומור מסויים סיפרת לי על הפגישה עם "גברת מלנומה"

והוספת ואמרת שאת הגברת הזו אינך אוהב 

ומהר מאד אתה מתכוון להיפטר ממנה.

אבל היא לא ויתרה עליך, בציפורניה נאחזה בך.

"אין כבר זוית צרה,

יש שלם אחד גדול

מלפני מאחרי ומצדדי

שנע את ריקוד חיי,

החיים משחק ילדים -אמר המוות..."

כך אמרת -

והלכת לפגוש אותו.

עצוב לי בָּרִי שהלכת.

אני זוכרת את מפגש הקראת השירים אצלי

את הדרך בה ניהלת אותו

היה ערב נעים,

ידעת לכוון ולנווט את האנשים,

עשית את זה בעדינות ובכבוד. 

תחסר לי ידידי היקר,

יחסרו לי סיפורי המסע שסיפרת

יחסרו לי הגיגיו של הרב קוק,

שידעת לבחור אותם ולהביא לי אותם

כך שיובנו, ואוכל להתחבר אליהם.

יחסר לי מראה השיער הלבן 

אסוף אל תוך כיפה סרוגה גדולה

הזקן הפרוע

שתמיד הסתיר חיוך

ועיני התכלת הצוחקות

עם הקמטים בצידן.

היה שלום בר-עמי ידידי היקר

אני מקווה שתאהב את המקום אליו הגעת

שתמצא שם תשובות לכל השאלות שתמיד היו לך.

אני מקווה שתמצא את השלווה שגאלה אותך מיסוריך.

תנוח על משכבך בשלום 

חבר יקר ואהוב.