הפתק הסודי.

הפתק הסודי.

מאת זיגי בר-אור 

היום טילפן לי טרמפ מהבית הלבן

וביקש ממני בדחיפות להיפגש איתו.

לשאלתי מה הנושא ומה הדחיפות

ענה שהנושא סודי ולטלפון מצטטים.

אחרי הכל הוא נשיא של רוב העולם

ולא יפה לסרב לו וטסתי לבית הלבן

ולקחתי איתי את אשתי שתשמור עלי.

הוא אישית קיבל אותנו בשדה התעופה

התנשק עם אשתי ולי לחץ ידי בחום,

ככה נהוג בפגישת אנשים חשובים.

במכונית מאד ארוכה כמו קרון רכבת

נסענו, אבל לא לחדר הסגול בבית הלבן

אלא למסעדה עלובה באחת השכונות

שהייתה כמעט ריקה לבד כמה שיכורים.

התיישבנו, אכלנו והוא נראה מעט מזיע

אשתי הוציאה מכיסה ממחטה והגישה לו

והתחלתי לדאוג מה הוא יגיד לי כעת.

הוא הסתכל מסביב שמא מישהו ישמע

מה הוא עומד להגיד ואז פתח בדבריו:

"אתה זוכר שלא מזמן ביקר אצלי ביבי?"

כן, עניתי, והתחלתי לדאוג מעט לשלומי,

"ובכן בשיחתי עם נתניהו רשמתי פתק

שאני מבקש שאתם מיד תתקפו את אירן

ותהרסו את כל מתקני ההכנה לאטום

והפתק הזה בכתב ידי נעלם משום מה

ואסור שהרוסים ידעו שזו הוראה ממני".

עניתי שאין לו מה לדאוג אם הפתק הזה

נפל לא בכוונה לכיס של ביבי, תהיה שקט

שהוא לא יראה אותו לאף אחד מלבד אולי

לשרהלה, לשר הביטחון, לרמטכ"ל, ליועצו

עו"ד שומרון, ומקסימום לעוד כמה שרים

ואין לך מה לדאוג וזה סגור הרמטית בינינו".

הנשיא החליף צבע פניו וכולו הפך לאדום.

"רק תדאג שלא יגיע לידי עורך "ישראל היום".

את הלפתן בסוף הארוחה טרמפ כבר לא אכל

  ובמקום זה התנפל בנשיקות על שרהלה.