שירים

בשמך קראתי-לבמת הדיון של נורית ליברמן

בשמך קראתי

 

בשמך קראתי

לא פעם, דמיון יקר שלי

אך עתה אבקש ממך לשקוט

לפחות לזמן מה

עד מיידנק תשקע בי

עד טרבלינקה תישכח בי

עד אושוויץ לא תלחש לי

עוד.

 

עד לא אשמע את הזעקות

עד לא אחוש את החנק בגרון

עד לא אראה ציפורניים ננעצות

בקיר בטון

בלב אדם אטום

עד אתעורר מן החלום

וכמו רחל אומר:

ואולי לא היו הדברים מעולם.

 

 

תגובות

נורית ליברמן / ואולי לא היו הדברים מעולם. / 07/12/2017 11:07
גלי צבי-ויס / לראות את ה"שם." מטלטל הכינוי של סבתך, אפילו לא להעלות את :-S / 07/12/2017 15:41
נורית ליברמן / אי אפשר להבין, לפעמים � / 07/12/2017 23:57
מרים מעטו / ~love~ ~love~ / 07/12/2017 13:54
גלי צבי-ויס / ~love~ ~love~ ~love~ / 07/12/2017 15:43
דויד סמוכה / הביקור במחנות הריכוז � / 08/12/2017 05:17
עליזה ארמן זאבי / גלי אהובה !ואולי לא הי� / 08/12/2017 12:10
עליזה ארמן זאבי / גלי יקרה !שבת רגועה ונ� / 09/12/2017 08:59
גליה אזולאי / כה קשה ההשפעה, כה קשים / 08/12/2017 17:39
בשן / השואה / 09/12/2017 07:18
יום טוב צבי / עד טרבלינקה תשכח בי / 09/12/2017 09:41