שירים

הִשְׁתַּקְּפוּת - אִמִי וַאֲנִי

אוֹתָם תְּלַמֵי קְמָטִים
אוֹתָן עֵינַיִם מְדַבְּרוֹת
בְּלֹא צֹרֶךְ בְּמִלִּים
אוֹתוֹ חִיּוּךְ
שָׂמֵחַ
אוֹתוֹ חִיּוּךְ
עָצוּב
אוֹתוֹ חִיּוּךְ גַּם שָׂמֵחַ גַּם עָצוּב -
כְּאַחַת
אוֹתָם נְמָשִׁים
אוֹתָהּ תְּמִימוּת
אוֹתָן הַבָּעוֹת
אוֹתָן מַחְשָׁבוֹת.
כְּשֶׁאֲנִי מַבִּיטָה בַּמַּרְאָה
אִמִּי הִיא הַמִּשְׁתַּקֶּפֶת מִמֶּנָּה.

~

שביעי באפריל הוא  יום פטירתה של אמי האהובה . 15 שנה חלפו מאז נפרדנו. הגעגועים רק מתגברים, עד כדי כך שבכל פעם כשאני יוצאת לצעידה היומית שלי מרגישה כמו אוחז בי מגנט ומושך אותי באמרי לעצמי שאני צריכה, חייבת לעבור ליד אמא; לשבת לידה, לספר לחבק את המצבה

 

אמא, חסרונך כואב אותי , ברגשותיי בנשמתי

דמעות שנבלעות בתוכי מגבירות את העצב

גם אם אינני עוד ילדה עדיין מחפשת את חום גופך


איני מוצאת נחמה ברגבי עפרך

 אמא העניקה לי את מתת החיים בבוראה אותי -

 הנה הראיה לגדלותה; מראה לאישיותה,הוכחה לאהבתה אותי. -

אני כה דומה לאמא עד כדי כך שכשאני צופה  במראה ומסתכלת בהשתקפות. 

כאילו אמי היא הצופה בי מן המראה

כשהייתה קולעת צמותיי; מלאכת הקליעה שפעה אהבה!  היא כה אהבה לשזור את הזהב שלי

עם הברונזה שצבעו את שערותיי. כך קלעה גם את חלות השבת.

הניחוחיות שלה קלעה גם את המילים שלה

לי אין בנות כדי לקלוע את צמותיהן. גם איני קולעת חלות. אך אמא הורישה לי את מתת היכולת לקלוע מילים. כמותה גם אני, מקפידה שהמילים יהיו טעונות באהבה חמה.
בין אם הן צבועות בכהה– בכאב;
בין אם בשחוק, בשמחה  באהבה.
בין אם הן מבטאות חרדות, בין אם הן חושפות תשוקות. 

מקווה כי בעת שהיא הנמצאת שם למעלה קוראת אותן, עולה חיוך של קורת רוח על שפתיה.

מרוצה ממה שהורישה לי. גם רושמת לפני  שעוד מעט אוכל ללמוד לקלוע צמות לְאַלְמָה הנסיכה המתוקה שנולדה זה עתה והצטרפה למשפחה. אקלע לה בדיוק כמו שאת קלעת את צמותיי

אמי האהובה, אני משחררת את  הפוסט לכבודך ואבוא לבקר אותך עוד מעט

בצעידת הבוקר.  או אז אספר לך כמה אני מתגעגעת ואוהבת


רבים האנשים במושבה שלי, גם בני משפחתי, אומרים לי שאני כל כך מזכירה אותך.  

אני גאה! גאה על כך מאד! גם מנסה לחקות אותך אמא אהובה ביחסי לילדיי, לנכדיי. את יודעת  זאת טוב ממני אני יודעת אבל אני מנסה

אז היי גאה אמא בהמשך המשפחה הדורות שבאו אחרייך. דעי שאני מספרת עלייך לנכדיי

כדי שיכירו אותך ויטמיעו בנפשותיהם  איזו אמא מופלאה היית!

אמא וסבתא צפורה
 

 


 

*

 

''

*

 

''


*

 

''


*

 

''

 

תגובות

גלי צבי-ויס / עיניים מדברות / 08/04/2018 20:17
נורית ליברמן / אותן עינים מדברות / 09/04/2018 11:32
יום טוב צבי / דמיון וגעגועים / 09/04/2018 11:37
שמאי ארמן / עצוב מרגש ונוגע אביה י / 09/04/2018 14:45
מרים מעטו / ~love~ / 09/04/2018 17:09
דויד סמוכה / דמיון מובהק אכן את דומ / 10/04/2018 17:00
אהובה קליין / אביה היקרה / 11/04/2018 22:30
לילי א. / 15 שנים חלפו...והדמיון ביניכן הולך ומתגבר ..מה שמגביר את הגעגועים / 12/04/2018 14:53