בבועת הכמיהה

                           בְּבוּעַת הַכְמִיהָה

נסים  פרנקו

הַחוֹם נָשָׂא עַל גַּלָּיו דְּמוּתֵךְ

וְיָבְשׁוּ בִּי גַּם כָּל מִילּוֹתַיי

מֵאָז חָדְרָה צִינָּה לְלִבֵּךְ

הַלַּהַט הֵמִּיס תִקְוּוֹתַיי

הַחוֹם שָׁלַח אוֹתִי אֶל הַבָּר

וּמֵרַר אֶת כוֹסִי הַמְּלֵאָה

תִּקְוָּה הִיא כְּמוֹ צָמָא בַּמִּדְבָּר

עוֹדֵּךְ בְּקִרְבִּי - צִפּוֹר כְּלוּאָה

כְמוּרְשַׁע בְּדִינוֹ אֲצַפֶּה

כְאַסִיר מְכוּרְבָּל בֵּין כְתָּלַי

לָפוּת בַּדִּמְיוֹן שֶׁלֹּא מַרְפֶּה

וְאַתְּ כְּמוֹ גּוֹהֶרֶת עָלַי

וְהַחוֹם לֹא מֵפִיג אֶת שִׁבְרִי

מִלֵּילוֹת שֶׁהָיוּ וְאֵינָם

כָּךְ אֶרְכַּב יוֹם יוֹם אֶל עֲבָרִי

אֶל עֵבֶר עֵינַיִךְ שֶׁאֵינָן

אֵיכָה בָּאתִי לִמְצִיאוּת כְּפוּיָה

וּבְקִרְבִּי שָׁתוּל הַכְאֵב

אַהֲבָתִי עוֹדֶנָּה תְּלוּיָה

וּבְכָל תְּחוּשׁוֹתַיי

אוֹהֵב .