שָׁבוּעַ טוֹב/דָּוִיד סָמוּכָה דּוּדִי

בס"ד                                                                                             

שָׁבוּעַ טוֹב/דָּוִיד סָמוּכָה דּוּדִי

הַשַּׁבָּת יָצְאָה זֶה עַתָּה,

זָכִינוּ לְנְשָׁמָה יֵתֶּרָה.

אֶת הַ"חוֹל" הֵנַחְנוּ בַּצַּד,

וְלָבַשְׁנוּ אֲרֶשֶׁת קְדוֹשָׁה.

כַּאֲשֶׁר יָרְדָה הַשַּׁבָּת,

הַחוֹלִין נִשְׁמָט  מֵהַיָּד.

אֶמְצָעִי הַקֶּשֶׁר דָּמְמוּ,

הַשַּׁלְוָה יָרְדָה לָהּ מִיָּד.

יָשַׁבְנוּ סָבִיב הַשֻּׁלְחָן,

קִדַּשְׁנוּ עַל הַיַּיִן  וְחַלּוֹת .

בָּרֶקַע זָהֲרוּ הַנֵּרוֹת ,

שֵׁהִפִיצוֹ אוֹר יְקָרוֹת .

זְמַן אֵיכוּת לָשֶׁבֶת בְּצַוְתָּא,

יַחַד כֹּל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה.

תּוֹךְ כְּדֵי סְעֻדָּה,

לְסַפֵּר וּלְהַעֲבִיר חֲוָיָה .

שִׁירֵי שַׁבָּת לְזַמֵּר,

לְהַחֲלִיף רְשָׁמִים וּלְחַיֵּךְ.

עֹנֶג שַׁבָּת לְהַרְגִּישׁ,

וְעַל הַמּוֹגְמָר לְבָרֵךְ.

חֲבָל שֶׁאֵין בְּשָׁבוּעַ,

לְפָחוֹת שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת.

יָכֹלְנוּ יוֹתֵר לָנוּחַ,

לְהִתְרַעֲנֵן ,לְהִתְגַּבֵּשׁ וְלֶאֱגֹר כּוֹחוֹת.

שָׁבוּעַ טוֹב