מחול תשוקת האור-

רוחצת בגשם ובאור חליפות

חוצה את הסמטאות

הלב פועם במעלה בהמיה

והינה כבר השער, כמו תפילה

הגשם נותר מחוץ לבית, נעלב

כמו עת מעשה איזבל ואחאב

הקירות הלבנים סגרו על גופה

מתחרים להשיגה, חדורי תשוקה

תשוקה גנובה שוטטה בין החדרים

חוברת לחציפות האור החודר, מתנה האהבים

פוגעת בחלונות המוגפים, מכופתרי התריסים הכבדים

מחפשת מוצא, לאכזר סכינים

אור של פורענות טייל על הכתלים

גופה קרא למגעם החמים

פשטה-קרעה בגדיה ביללת רעבים

קוראת לאור לחדור, לחדור מבוכים

על העיר ירדה חופת חושך כבדה

האור ארס אותה בתשוקה עזה

חשף מבואותיה, כולם, בזהרורי עדנה

עירומה על גבה, זועקת אהבה

כי בא מועד.