בֵּן תַּמּוּז לְבֵן אָב/דָּוִיד סָמוּכָה דּוּדִי

בס"ד 
מזמן לא כתבתי וזה מה שיצא לי                                                                                      

בֵּן תַּמּוּז לְבֵן אָב/דָּוִיד סָמוּכָה דּוּדִי

גַּם אִם קַדְּרוֹ הַשָּׁמַיִם,

בְּיוֹם חָם בְּאֶמְצַע הַקַּיִץ.

זֶה לֹא אוֹמֵר שֶׁחֹרֶף שָׁב,

זֹאת רַק הַרְגָּשָׁה לֹא טוֹבָה.

גַּם אִם עָנָנָה,

הִסְתִּירָה אֵת אוֹר הַחַמָּה.

הַיְּקוּם הָפַךְ אָפַרְּפָר,

וּתְכֵלֶת הָרָקִיעַ הוֹעָם.

זֶה לֹא אוֹמֵר,

שֶׁסּוֹף הָעוֹלָם הִגִּיעַ.

זֶה לֹא אוֹמֵר,

שֶהָיִאוּש גָּבַר וְהִכְרִיעַ.

בְּיָמִים שֶׁל יְמֵי מְצָרִים,

בְּיָמִים שֶׁל גָּלוּת וְחֻרְבָּן.

בְּיָמִים שֶׁל  יוֹם הֻלֶּדֶת,

מַרְגִּישׁ שֶׁזְּמַנִּי חוֹלֵף עִם הַזְּמַן.

הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת לֹא עָשׂוּ אִתִּי חֶסֶד,

עָבַרְתִּי מִדּוֹרֵי גֵּיהִנֹּם.

יָמִים שֶׁל כְּאֵב וְשֶׁל סֵבֶל,

וַעֲדַיִן כָּאוּב וְכוֹאֵב.

אָמְנָם אֲנִי  נוֹשֵׁם כִּבְיָכוֹל.

וְיֵשׁ נָשְׁמָה בְּאַפִּי.

 קָשָׁה לֵאמֹר שֶׁאֲנִי חַי,

כִּי אֵלֶּה אֵינָם חַיִּים.

עַל אַף וְלַמְרוֹת, יֵשׁ רִגְעֵי נַחַת.

וְנֶכֶד יָכֹל לִגְרֹם לַחִיּוּךְ,

הוּא שֶׁנּוֹתֵן לַחַיִּים טָעַם,

וּלְהָפִיג אֶת תְּחוּשַׁת הַיֵּאוּשׁ.